אין לי מושג מי אתה. אין לי מושג למה ההתראות קפצו לי ואין לי מושג למה עקבתי מלחתחילה. ראיתי שהיית פה קצת מוקדם יותר, אז אני מניחה שכנראה הכרתי אותך משם. זה ניחם אותי קצת. זה תמיד מנחם אותי כשאני רואה ונחשפת ל- "פעם" עברתי על הספרים, לא זיהיתי אף אחד מהם. נכנסתי ל- yellow.
לא הייתי אמורה להתרגש רק מכמה מילים בודדות, מכמה שאלות שעוסקות גם אותי, לא להזדהות ולתהות האם אני לא היחידה שככה חושבת, אבל זה מפתיע. זה מפתיע לטובה. אני אפילו לא יודעת למה אני כותבת, אני חושבת שלא יכולתי לתאר בשום צורה אחרת מה הרגשתי שקראתי. הרגיש לי לא נכון. מדהים? אולי, אולי צורת המחשבה. נכון? נתון לדעת רבים. לא ידעתי מה עורר אותי כל כך בכמה פסקאות בודדות. למה השפיע עליי ה- "ולנוח" יותר ממה שזה היה צריך להשפיע. אני לא יודעת. הזדהות אני מניחה? זה מרגיש מעבר.
לא אוהבת להיות האלה שמתחננים לפרקים, אבל בבקשה אל תפסיק.
לא הרגשתי מזה הרבה זמן שכל כך... מבינים אותי.
בבקשה אל תפסיק.