אז זה יצא ארוך מעט אבל תקראו בבקשה
טוב אז הנה משהו
פאקינג מעל 800 קוראים לסיפור שלי
אני- אני קצת בשוק
אני חייבת לומר שכשפירסמתי את הפיילוט של הסיפור (הפרק הראשון) לא חשבתי שיהיו לזה קוראים, זאת אחת מהסיבות שפירסמתי אותו, כי לא סיימתי את הסיפור עדיין ותיכננתי לפרסם פרק ראשון וכשאני אסיים את הסיפור אני אפרסם את כולו, אבל..
מסתבר שאהבתם את זה.
ואני ממש שמחה שאהבתם את זה, למרות שלא צפיתי את זה, והכנתי מראש רק 12 פרקים וסיימתי רק עוד אחד שלם עד עכשיו.
תודה רבה לכולם על הכל.
אז ככה.
כפי שאתם יודעים (או לא יודעים) אני בנאדם סוּפר עמוס. לקחתי על עצמי השנה הרבה מחויבויות שאולי לא בהכרח הייתי צריכה, ובהכרח לא את המחויבות הזאת של לכתוב סיפור, כשיש אנשים שאשכרה מחכים לפרקים. אני לא הייתי הוגנת כלפיכם כשפירסמתי לראשונה את הסיפור, אם ידעתי שלא גמרתי אותו עדיין.
לא לדאוג, אני לא נוטשת ואני לא מקפיאה.
בינתיים.
אבל ייקח לפרקים הרבה יותר זמן ממה שלקח להם עד עכשיו לצאת, כי לא עמדתי בחוק שלי של "כותבת פרק ומוציאה פרק", אלא זה היה יותר משהו כמו "כותבת פרק ומוציאה ארבעה פרקים".
בבקשה אל תנטשו אותי למרות שייקח לפרקים יותר זמן לצאת!!
אני חייבת לומר שחוץ מזה שאני מאוד עמוסה ואין לי בכלל זמן לכתוב יש לי גם מחסומי כתיבה, והרבה, אבל שתדעו שכל המחשבות מקלחת שלי הן עליכם ועל איך להמשיך את הסיפור.
אני באמת אוהבת אתכם ואתם משמעותיים לי מאוד, וזה מדהים שהגענו למספר כזה של קוראים בתוך חודש ולמקום 12 ב"הרפתקאות" תוך אפילו פחות.
הכל בזכותכם.
אתם גורמים לי להעריך את הכתיבה שלי שלפני כן חשבתי על לזרוק לפח שלא לדבר אפילו על לפרסם אותה למישהו.
בכל מקרה, זה נשמע כאילו אני נוטשת או מקפיאה, אבל שתדעו שאני חושבת עליכם המון ואני מאוד מקווה שהבית ספר לא ישתלט לי על החיים ברמה שאני לא יכולה לכתוב.
אני אוהבת אתכם המון, ותודה רבה. על הכל. על זה שלא נטשתם, על זה שאפשר לסמוך עליכם שתמיד יהיו תגובות חמות של "המשךךךךך" בפרקים שאני מוציאה, ועל זה שאתם כאן ושאתם קוראים את הסיפור שלי. אני מעריכה את זה מאוד, ובשום פנים ואופן לא לוקחת כמובן מאליו.
אני מאוד מאוד משתדלת שהסיפור יהיה טוב כי אתם פשוט השראה בשבילי, ואתם נותנים לי את התמריץ להמשיך גם כשלפעמים אני חושבת על פשוט לנטוש.
תודה רבה.