Gravity

Gravity-פרולוג

עוד פאנפיק! ואותה ההתרגשות כמו שהייתה לי כשהעלתי את הראשון.

אני אגיד שלי באופן אישי אין קשר לריקודים, אני מכירה את הריקוד של אין שליטה, אינביטווינר, וכל ריקוד שלהם, אבל הריקוד לא אוהב אותי.

בדרך כלל אני שמה את המטרה בסוף הפרולוג אך הפעם הייתה לי הודעה חשובה לכן זה כאן:

מטרה: הצבעות: 25(?) תגובות: 15(?)

לפני שנתחיל, אזהרות וטריגרים:

הפאנפיק יכיל;
הפרעות אכילה,

בולמיה,

הטרדות מיניות,

דימוי עצמי נמוך,

מין בכפייה (מעט מאוד- ולא מפורט אך יהיו אזכורים),

דימוי גוף נמוך

והאזהרה הכי קשה, שאם יש לכם לב חלש אני ממליצה לוותר על זה מעכשיו- * ללואי טומלינסון, ולנייל הורן יש כישרון ריקוד*.

הקריאה היא על אחריותכם בלבד אני מסירה מעצמי את האחריות, זה יופיע בהמון פרקים-בעיקר בהתחלה- ואני לא אשים טריגר לפני, גם בגלל שככל הנראה שלא יהיה פרק בלי אחד או שניים מהם לפחות, וגם כי אני מזהירה אתכם על כל הטריגרים מראש.

מקווה שתהנו!!!

------------------------

"ברוך הבא אל אקדמיית 'הרקולס',

המקום ממנו יוצאים בכל שנה מאות רקדני בלט מיומנים, הישר אל הבמות הגדולות בעולם.

החל מהלימודים בשעות הבוקר, וכל הדרך אל לימודי הבלט עד שעות הערב,

האקדמיה קיימת כבר מעל ל 150 שנים, ובעלת 95% הצלחה בקרב הרקדנים, שהצליחו בעולם לאחר שיצאו מכאן.

בעוד כעשר דקות יהיה לך ראיון, ואז נראה מה תפקידך בכוח,

תזכור, הבלט כמו כל דבר בחיים, הוא כישרון מולד, ועל מנת לממשו  צריך להשקיע ולהתאמץ, ומעל הכל, לשמור על החוקים.

תשב פה, כאשר אקרא לך תעבור את ראיון הקבלה"

הארי היה לחלוטין מסוחרר מהקצב שבו הכל הלך, הוא לפני חמש דקות נכנס אל המבנה המרשים, ושאל את המזכירה לאן ללכת, והוא כבר למד עובדות על המקום, וההרכב של המבנה בו הוא שוהה- והוא אפילו לא יודע אם הוא התקבל עדיין.

הוא חיכה בשקט, שולח הודעה לאחותו לבדוק שהכל בסדר עם כולם. הדלת לא השמיעה צליל חריקה אפילו חרישי כאשר נפתחה, והוא נבהל מעט כשראה את המזכירה מולו, אומרת לו שהוא יכול להיכנס.

"היי, אני הארי, סטיילס" הוא אמר כשנכנס אל החדר

"התיישב, בבקשה" אישה באמצע שנות הארבעים לחייה אמרה, והחוותה עם ידה אל הכיסא שנמצא מולה.

"מה הגיל שלך?" היא שאלה את האדם שמולה -שנראה לה הרבה מעבר לגיל 18-.

"22"

"תראה, הארי, האקדמיה שלנו היא לגילאי 13-18 בלבד" היא קבעה

"אני לא חושב-" הוא התחיל ונקטע כאשר היא הרימה את ידה, "התלמידים צריכים להיות בטווח הזה, הרי זה גם בית ספר, בגיל שלך אתם כבר אמורים להיות על במות גדולות יותר, מפוארות יותר, אחרי שרכשתם מאיתנו את כלל הידע הנדרש, בריקוד ובהשכלה לימודית כאחד, לצערי איחרת את המועד האחרון לפני כארבע שנים"

"אני חושב שהיה בלבול, אני לא פה בשביל להתקבל להיות תלמיד באקדמיה, אני פה בשביל עבודה, ראיתי שאתם מחפשים אחראי משמעת"  הוא אמר, והיא לחלוטין הייתה מופתעת.

"אני מתנצלת, בהחלט היה כאן בלבול. אז אתה באת לתפקיד של אחראי משמעת?" היא אמרה, לחלוטין לא מרוצה מהטעות שקרתה.

הוא ענה לה בחיוב

" עכשיו, מדוע אתה רוצה את העבודה הזו?"

"אני חוסך כסף לאוניברסיטה, ואם להיות כנה את השכר שמקבלים פה אני לא אמצא בעוד מקום"

"כנות. זה חשוב לנו פה, ובבלט בכלל. אוקיי, תגיע לפה מחר בשבע בבוקר, תעבור חפיפה, תלמד את הכל ולאחר מכן אתה יכול להתחיל" היא אמרה באותה הבעה החתומה ששמרה עליה לאורך השיחה.

היא לא הייתה בטוחה אם הוא האדם המתאים לתפקיד, אך הוא היחיד שהגיע לבקשו, ואין עוד זמן לבזבז, הם צריכים מישהו שיתחיל לעבוד באופן מיידי.

הוא חייך, חושף את הגומות שלו "תודה רבה לך..." הוא התחיל "אוולין, אבל פה קוראים לי מיס בלאק" היא אמרה והוא הנהן, עדיין עם החיוך על פניו.

"תודה רבה לך מיס בלאק, נתראה מחר" הוא אמר לאחר שהם לחצו ידיים, שנייה לפני שנעלם מבעד לדלתות האפורות הוא שמע אותה אומרת בקול מספיק גבוה

"תזכור רק שיש חוקים, וחוקים אסור לשבור"