בעולם של שקרים על מי תסמוך?:
יקיריי כפי שאתם כבר יודעים, בבלט אין חברים.
או אפילו חברים לקבוצה.
בלט הוא ג'ונגל פראי.
ההבדל- שבג'ונגל לא כדאי לך להיות לבד, ובבלט, לא מומלץ להיות בקבוצה.
אני אקפוץ לרגע בזמן אל הזמן בו כל ההופעות תמו, למעשה שבוע לאחר מכן.
הייתה זו שעת הצהריים, וחדר האוכל היה כרגיל- נערים בגילאי 13-18 יושבים אל מול צלחות חצי ריקות ומרכלים על 'חבריהם' לקבוצה, בעוד הצוות בוחן כל קלוריה שעל צלחתם.
שגרה.
כחול העיניים שלנו איחר בחמש דקות לחדר האוכל.
במהלך השבועיים האחרונים הקשר ההדוק של שני ה'גיבורים' שלנו התחזק.
אולי היה זה קשור למפגש של הארי עם הוריו של לואי, או שמא היה זה העובדה שלואי מצא במבוגר יותר מקום מפלט.
לבסוף הזמן של הארוחה תם, והמתולתל לא אהב את העובדה שלא היה סימן לנער בעל העיניים הכחולות.
הוא החליט לגשת אל חבריו של חום השיער לברר- אחרי הכל זה חלק מהתפקיד שלו, מה גם שעוד תלמידה משכבת י'ב חסרה.
"מר הורן, מר פיין" הוא קרא והשניים הסתובבו אליו.
"כן, מר סטיילס?" שאלו פה אחד.
"ראיתם אולי את מר טומלינסון? ואת גברת מיילס?" הוא שאל.
"אמ.. כן, אמא של אמנדה הגיעה בהפתעה, אליזבת' נתנה לה אישור ללכת לאכול איתה, ולואי ראינו אותו פעם אחרונה בשיעור האחרון שלנו" נייל אמר.
הארי המהם, הייתה לו תחושה שכחול העיניים עוד יגיע אליו בעצבים היום.
אתם מבינים, במקום הזה לואי לא יכל לסמוך על איש, אבל הארי היה אחרת.
ההשוואה עצובה, אך בדומה לכלב נטוש, ברגע שבן אדם אחד מראה לו אהדה ונותן לו תחושת אמון, הוא ילך על זה עד הסוף מבלי לחשוב.
אחת הסיבות שלואי הרגיש כל כך בנוח עם הארי היא העובדה שהוא נתן לו לאכול.
מזעזע, לא כך?
ובכן יקיריי, כמו שאמרתי בעבר, וכמו שאני מניחה שכבר הבנתם, גם העולם הכי נוצץ ועדיין מסתיר שקרים.
"אוקיי, תודה לכם, אם כך לא אבזבז את זמנכם, נצלו בתבונה את עשר הדקות שלכם לפני האימונים" הוא אמר ובזאת הלך אל משרדו בעוד שני הנערים הלכו אל מחוץ למבנה הראשי.
וכפי שחשד, נער בעל עיניים כחולות ישב על הרצפה מחוץ למשרדו, ראשו טמון ביו רגליו- שהיו מקופלות כלפי מעלה-.
ברגע שהוא הרים את ראשו אל הגבר, ליבו של ירוק העיניים התכווץ בכאב.
המבט שלו היה שבור.
הנער היה שבור.
מבלי מילים הגבר פתח את דלת משרדו, והנער נכנס במהירות.
לפני שהם דיברו, המתולתל התקשר אל אליזבת' -מעדכן אותה כי ללואי יש וירוס בטן ולא יוכל להגיע אל האימונים-.
לאחר שהשיחה נותקה הארי התכוון להתקשר אל ג'ייקוב ברנר גם כן, אבל לואי עצר אותו במהירות.
"מה קרה לואי? אתה יודע שאני חייב לעדכן אותו" המבוגר אמר.
"אני יודע, אבל הוא יודע כבר שאני לא אגיע" לואי אמר והארי החליט לתת לנער את הזמן לספר לו.
אז במשך חצי שעה הם ישבו בדממה, לא עושים כלום, שקועים במחשבות.
ולואי נשבר.
"אתה יודע שהצוות... נוגעים בנו?" לואי שאל לפתע בקול חלש, לפני שקם ממקומו, סגר את התריסים של המשרד- שפנו אל המסדרון, ונעל את הדלת.
הארי הניח לו לעשות את זה.
לאחר שלואי התיישב חזרה אל מול הגבר הוא העביר את ידיו המאוגרפות על יריכיו בעצבים.
המתולתל הנהן במבט בוחן, גם מבלי מילים אומר לו להמשיך.
"בדרך כלל הם לא נכנסים למערכות יחסים אבל מסוף שנה שעברה ניהלתי, אמ.. רו- רומן, עם אחד מחברי הצוות" הנמוך יותר אמר, לא מעז להסתכל העיניו הירוקות של הגבר שלמולו.
"בכל מקרה, אף אחד לא יודע על זה, בעיקר לא השכבה שלי, אבל אתמול גיליתי שמישהו מהצוות יודע על כך" לואי אמר.
"ולמה זו בעיה מבחינתך?" הארי שאל.
"אני לא יודע, אבל זה מפריע לי, מרגיש לי שמלבד שנינו איש לא צריך לדעת מכך, זה גם מה שחבר הצוות אמר לי"
הארי הנהן, הוא יודע שמדובר בג'ייקוב ברנר, הרי הוא ראה אותם, אך הוא החליט שלא להגיד זאת ללואי כרגע.
אבל זה בהחלט עוזר לו שיש לו את זה מוקלט.
בעיקר את תחילת השיחה.
------------------
עוד פרק בדרך חברים,
אני מקדישה את הפרק הזה לכם, אתם לא מבינים כמה אתם מדהימים,
אוהבת מלא, אנני מיי♥
YOU ARE READING
Gravity
Fiksi Penggemar"יש חוקים, הארי" "אז תשבור אותם" "אתה לא מבין" "אז תסביר" "יש מעבר לחוקים שמדקלמים מהשנייה שנכנסים לפה, יש את החוקים השקטים" "אתה צודק, אני באמת לא מבין" "זה כי אתה לא רוקד" הכל היה כל כך מהר, בשנייה שהבחור המתולתל נכנס אל תוך האקדמיה הנודעת למחול ׳...
