Gravity

2

פרק שני- ״ראי של חדר חקירות״:

אומרים שהיום הראשון במקום חדש הוא מאתגר, אחרי הכל אתה נמצא במקום בו לכל אדם יש את המקום שלו, יש את הנורמה של הסביבה -שאולי אתה לא תחבב-, יש את ההווי ואת הקהילתיות -בהתאם לחברה-.

מההסבר המפורט של אליזבת׳, הארי הבין כי חברי הצוות אוכלים לפני התלמידים, ובזמן האוכל של התלמידים הם צריכים להסתובב בניהם.

המתולתל חשב בהתחלה שזה נורמלי -שהם צריכים להשגיח שאין התקלויות כאלו או אחרות בין הנערים, אחרי הכל הם רק בגילאי העשרה-.

את זמן ארוחת הצהריים שלו הוא העביר בשולחן עם שאר משגיחי השכבות של האקדמיה. אמנם הם היו מעט עוינים כלפיו, אחרי הכל הוא בן 22, בעודם בגילאי 30+, אך הם לא היו גסי רוח.

כלומר, הם שפטו אותו, ואפילו זרקו הערות לא מתאימות, אך הכל התנהל בצורה כל- כך אלגנטית, שהארי תהה לעצמו איך הם מסוגלים להיות כאלו צבועים.

״אז, מר סטיילס זה נכון שקיבלת את העבודה בשביל כסף ללימודים?״ איית׳ן דיי, המשגיח של שכבת ח׳ שאל.

הארי כחכך בגרונו לפני שנענה בחיוב, לא מפספס את המבטים השיפוטיים שרוב הנוכחים זרקו אל צלחות האוכל שלהם עצמם- מרגישים חסינים כאשר הם לא מסתכלים על עיניו של החדש.

״ואיפה אתה רוצה ללמוד בדיוק?״ ג׳ני סת׳ -אחראית על שכבת י׳- שאלה.

המתולתל כחכך בגרונו בשנית לפני שענה- ״ובכן, אני מניח לעצמי שבאחת המכללות הציבוריות בשפילד״.

כמה מהנוכחים בשולחן נחנקו מעט, לא מצליחים להאמין למשמע אוזניהם.

״אין צורך להיבהל, ללכת אל מכללה ציבורית לא מוריד את הרמה של הבן אדם, אחרי הכל מה שחשוב הוא המורה, לא המקום״ המתולתל אמר, מנסה לשלוט בעצמו כמה שיותר מלהגיד לפוצים האלו לדחוף את ההתנשאות הזו אל המקום ממנו השמש לא זורחת.

את המשך הארוחה, הארי העביר בכך שנשם עמוק והתעלם מהנוכחים, לאחר כחמש דקות מהרגע בו הוא הפסיק להתייחס אליהם, הוא סיים לאכול וקם מהשולחן, מרים את המגש ומקרב את הכיסא אל השולחן.

המתולתל יצא מהמבנה, עולה אל הגג של הבניין היוקרתי, זוכר כי אליזבת׳ אמרה ששם נמצאת פינת העישון של הצוות בחודשים החמים.

הוא הלך אל המעקה, נשען עליו כאשר הוציא מכיסו חבילת סיגריות, שולף משם אחת ומדליק אותה.