The one that saved me - Harry styles fanfic (season 2)

Chapter 2

נקודת מבט אדריאנה, 24.9.2014

"ברנדון! תפסיק כבר לזרוק עליי את הקמח!"
"מצטער בייב, אני אוהב להציק לך" הוא אמר קורץ.
חייכתי בחזרה והחזרתי מבטי אל הבלילה של העוגה.

הטלפון שלי צלצל. מספר חסוי.

"הלו?״ עניתי.
"שלום, מדברים מבית חולים מדיסון, אני
מדברת עם אדריאנה לוין?"

"כן, מה קרה?"

"אני מתקשרת כדי להודיע לך שחבר שלך, הארי סטיילס, מאושפז במצב אנוש במחלקת קומה. אני מבקשת שתבואי, יכול להיות שהוא לא ישרוד. "

פאק.
הארי בקומה.
"אוקיי אני כבר אבוא."

"תודה על היענות, וסליחה."

"ברנדון, אני הולכת שנייה אני תכף אחזור."
"אין בעיה!"

יצאתי לכיוון הרכב שלי ונסעתי לכיוון בית החולים.

למה הוא בקומה? איך הוא הגיע בכלל לבית חולים?!

הגעתי לבית חולים, ופשוט רצתי לכיוון הקבלה.
הם אמרו לי איפה הוא נמצא ונכנסתי לחדר שלו.

הוא שכב שם, כל כך שלו ורגוע,סימני פציעה היו על פניו, סימני תפירה וסימנים כחולים וסגולים היו עליו, ראשו חבוש ורגלו שבורה.

"הארי... בבקשה תקום, בבקשה, למה אתה ככה ,למה?!" התחלתי לצעוק ולבכות.

הרופא נכנס לחדר.
"למה זה קרה לו?! איך זה קרה לו?!" צעקתי במטרה לקבל הסבר.

"גברת לוין, חבר שלך הגיע לפה מכיוון שהוא עשה תאונה ברחוב ולנדור."

הרחוב שלי.

"נמצאו כמויות רבות של אלכוהול בדמו, כמעט 0.30 אחוז, זה מצב מאוד מסוכן, הוא היה יכול למות בגלל זה."

הייתי בהלם.
אני צריכה אותו לידי עכשיו.

נשארתי לידו ככה, שעות, ימים, שבועות, והוא עדיין לא קם.

4.2.2015
נרדמתי לצידו של הארי, כמו בכל לילה.
נפרדתי מברנדון, הבנתי שאני אוהבת את הארי יותר.

הרגשתי את גופו זז.
"הארי?"
הוא פקח את עיניו בטשטוש.
"מי את?"