"מי את?" הוא שאל והלב שלי נקרע.
כל כך קיוויתי שהוא יקום כמו שהוא היה, לא ציפיתי שהוא לא יזכור אותי.
הרופא אמר לי שהייתה לו פגיעה בראש, אבל לא חשבתי שהפגיעה תהיה כל כך חמורה.
"אתה לא זוכר אותי?" שאלתי
"לא. מי את?" הוא השיב
א...אני הייתי חברה שלך. נפרדנו לא מזמן"
"למה נפרדנו?" הוא שאל
"אתה נפרדת ממני. אתה אמרת שאנחנו לא יכולים להיות ביחד. ואני עדיין אהבתי אותך."
"אהבתי?" הוא שאל במבט לא מבין
"אם אתה לא זוכר אותי, ואת מה שעברנו ביחד, אין מצב שנחזור להיות ביחד. נכון?"
"אני באמת לא יודע.
אם לא אכפת לך, אני קצת לא מרגיש טוב. את יכולה לקרוא לרופא?" הוא שאל
"בטח!" אמרתי וקמתי לכיוון הדלת.
"רגע! עדיין לא אמרת לי איך קוראים לך."
"אדריאנה. אבל אתה נהגת לקרוא לי אדרי" אמרתי ויצאתי מהחדר
קראתי לרופא והוא בדק אותו.
הוא אמר לי לנסות להזכיר לו כמה שיותר דברים מן העבר, ושזה אולי יעורר לו זכרונות.
כשנכנסתי לחדרו,הוא בדיוק אכל.
הוא סימן לי לשבת לידו, וכך עשיתי.
"אדרי, מה הייתי לפני התאונה?" הוא שאל
"אתה היית זמר בלהקת הבנים הגדולה בעולם, היו לכם מלא מעריצות ומעריצים בכל העולם, הופעתם במקומות הכי גדולים והכי נחשקים בעולם" אמרתי והוא הסתכל עליי במבט מלא אור.
"הלהקה התפרקה אחרי התאונה שלי?" הוא שאל ולקח עוד ביס מהאוכל.
"הם לא התפרקו. הם לקחו הפסקה עד שתחזור אליהם.
הם באו לכאן הרבה זאין, נייל ,ליאם ולואי. הם החברים הכי טובים שלך.
מה שמזכיר לי שלא אמרתי להם שהתעוררת..." אמרתי וקמתי לכיוון הטלפון שלי.
"לא אכפת לך שאני אתקשר אליהם, נכון?" שאלתי
"לא. דווקא ממש מעניין אותי לדעת מי הם." הוא השיב
חייגתי לליאם והוא ענה לי.
"הלו?" קולו היה נשמע ירוד ומיואש.
"ליאם! אתה לא מבין מה קרה!" אמרתי וחייכתי לכיוונו של הארי שחייך אליי חזרה.
"מה קרה?! הוא אמר בלחץ
"הארי התעורר!" אמרתי בשמחה
יכלתי לשמוע אותו צורח וקופץ מרוב אושר
"וואוו! הוא בסדר?" הוא שאל
"לא כל כך" אמרתי והפניתי את גבי להארי
"מה קרה?" הוא שאל בדאגה.
"הוא בסדר והכל, אבל הוא לא זוכר כלום"
שתיקה.
"אנחנו יכולים לבוא?" הוא שאל
"בטח! סיפרתי לו קצת על העבר שלו, ומעניין אותו לפגוש אותכם"
"טוב. אנחנו באים. תודה אדריאנה." הוא אמר וניתק.
לאחר 45 דקות הם נכנסו לחדר.
"הארי!" זאין צעק
"אני לא מאמין שאתה ער!" נייל צרח
"אנחנו שמחים שאתה פה" לואי אמר
"אתה זוכר אותנו בכלל?" ליאם שאל
"לא. אני רוצה להכיר אותכם. אדרי סיפרה לי דברים נפלאים עליכם, על הלהקה שלנו ועל החברות שלנו" הוא אמר והסתכל עליי.
זאין, לואי, ליאם ונייל לקחו כיסאות וישבו לצד המיטה והחלו לספר הכל מההתחלה.
מהאקס פאקטור והקמת הלהקה, ועד התאונה.
על המקומות שהם הופיעו, על כמות המעריצים שהם פגשו.
.הם השמיעו לו שירים שלהם
לאחר שהבנים הלכו, נשארתי איתו לבד בחדר, כמו בשאר החודשים האחרונים.
"אדרי? זה בסדר אם אני אבקש ממך לישון איתי היום?" הארי שאל.
שמחתי שהוא שאל את זה.
התגעגעתי למגע שלו, לחום גוף שלו, לקול העמוק שלו.
"אוקיי." אמרתי והוא פינה לי מקום לידו ונשכבתי לצידו.
הארי נרדם אחרי כמה סיפורים שסיפרתי לו על העבר שלו ,ואני נשארתי ערה.
"אני אוהבת אותך.
אתה הבנאדם הכי חשוב לי בעולם.
הלוואי שזה לא היה קורה לך.
הלוואי שנחזור להיות כמו פעם.
אני אוהבת אותך" לחשתי לאוזנו, נשקתי לשפתיו, ונפלתי לשינה עמוקה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פרק ארוך!
בדרך כלל אני לא עושה מטרות אבל הפעם באלי.
20 הצבעות ו5 תגובות
YOU ARE READING
The one that saved me - Harry styles fanfic (season 2)
Novela Juvenil׳המוות כל כך רגוע, הלוואי שכל חיי היו רגועים כך, הלוואי שהמוות היה בא לפני שהכרתי אותה.׳ ❤ עונה שנייה לסיפור ❤
