חשבתם פעם על מקום שקט ושלו? רחוק מכל הרעש והבלגן?
חשבתי שכשאני אמות ,אני אהיה מבוגר, חשבתי שאני אהיה נשוי, עם 4 ילדים .
כשהייתי קטן, נהגתי לחשוב שהאנשים המתים מנהלים חיים שונים למעלה ממה שיש למטה, שהם מדברים אחד עם השני, שהם אוכלים אוכל מלכותי (👑), עורכים משתאות ענק, לובשים בגדים מלכותיים,אבל לא.
מה שקורה למעלה הוא בדיוק מה שקורה למטה.
אנשים משוחחים אחד עם השני, לובשים בגדים רגילים, אוכלים אוכל רגיל, הכל רגיל.
אני דווקא אוהב להיות מת.
המוות כל כך שלו. ולבן.
אני פגעתי בכל כך הרבה אנשים שאני חושב שעכשיו הם לא יפגעו ממני יותר.
קיוויתי ללכת לאדריאנה, ולספר לה הכל, למה נפרדתי ממנה, למה התעלמתי ממנה במשך כל הזמן הזה.
אבל לא.
לא הספקתי להגיע אלייה.
אם היא תשמע את זה היא תתחרפן, אבל אני יודע שהיא מאושרת.
אני יודע שהיא מאושרת עם ברנדון, והוא יהיה יותר טוב ממני, הוא ישמור עליה, וידאג לה ויתן לה את כל האהבה שאני לא יכלתי לתת לה.
דאמיט, אני כל כך הולך להתגעגע אלייה, לריח שלה, לשיער הרך שלה.
אני מקווה ברנדון יתן לה את כל מה שהיא צריכה, שיגרום לה לשכוח אותי.
באותו יום שהכרתי אותה, לא באמת חשבתי שנהיה ביחד.
אני קיוויתי שנהיה אבל לא רציתי להלחיץ אותה, בכל זאת, כמה זמן אני כבר מכיר אותה?
קיוויתי שאני אתחתן איתה והיא תהיה אם ילדיי.
קצת קיטשי הא? אבל זה באמת היה החלום שלח.
שנזדקן ביחד, עם ים נכדים שיתרוצצו לנו בין הרגליים, באמת קיוויתי שזה מה שיקרה.
לא חשבתי שאני אי פעם אמות בגלל משהו טיפשי, בגלל החלומות שלי.
אני אשמור עלייה מלמעלה כמו שתמיד שמרתי עלייה למטה.
אני מקווה שהיא תשכח אותי, ותתחיל חיים חדשים. בלעדיי.
YOU ARE READING
The one that saved me - Harry styles fanfic (season 2)
Novela Juvenil׳המוות כל כך רגוע, הלוואי שכל חיי היו רגועים כך, הלוואי שהמוות היה בא לפני שהכרתי אותה.׳ ❤ עונה שנייה לסיפור ❤
