פלונטר- ויקוק- אגדה חדשה

"מסביב למדורה"

בוקר טוב, מקווה שתהנו המפרק, קריאה מהנה❤️

ג'ק יצא מתוך המים בשיעול, לוקח אחריו את טאהיונג הקטן.

הוא הניח את הקטן על הדשא הרך מחוץ לאגם בו המפל זרק אותם, והלך לחפש להם עצים למדורה.

הוא רעד מקור והיה בטוח שכך גם הקטן יותר.

הוא חשב על אירועי מה שקרה חמש דקות קודם לכן- הוא נפל ונתקע בסלע, הוא כמעט מת- הוא היה בטוח בכך אך.. לפני שמת משהו הציל אותו או יותר נכון- מישהו.

טאהיונג, הוא פקח את עיניו בנשימה אחרונה בכוחות מחודשים וגילה את שפתיו הקרות של טאהיונג על שפתיו, זה היה מוזר.

הוא לא ידע איך זה קרה אך הוא היה בטוח שהוא הולך לברר זאת עם הבלונדיני כשיתעורר.

על ידיו עוד היו שריטות אך הוא התעלם מהכל כרגע,הוא רק צריך קודם להדליק להם מדורה נורמאלית.

.....

טאהיונג פקח את עיניו וראה חושך, הוא חשב שהוא מת אך אז ראה גם אור שלא הכיר, הוא קם ממקומו, משתעל.

"טאהיונג אתה בסדר?" ג'ק קפץ ממקום מושבו ורץ לעזור לטאהיונג שעדיין ניסה להבין מה קורה.

"הצלת אותי," הוא לחש לג'ק,

"לא, אתה הצלת אותי" ג'ק לחש בחזרה, שניהם חייכו.

"בוא תתחמם מול המדורה" ג'ק הוביל את הקטן אל המקום בו ישב קודם,
"מה קרה ליד שלך?" טאהיונג נבהל כשהבחין בידו של הגדול מבינהם.

"כלום" ג'ק הסתיר את ידו הפצועה,
"אני יכול לעזור לך!" טאהיונג חייך ואז התקרב אל ג'ק עד שנשמותהם התערבבו זו בזו.

הוא לא בזבז זמן מיותר ולחץ את שפתיו אל של האחר, ג'ק התמכר להרגשת שפתיו של הצעיר אך בדיוק שהתכוון למשוך אותו אליו ולהעמיק את הרגשת הנשיקה עוד יותר- טאהיונג התרחק.

"עכשיו יותר טוב?" הוא לחש בחיוך, שפתיו מעט נפוחות באור המדורה.

ג'ונגקוק לא הבין למה התכוון אך טאהיונג הסתכל על ידו כך שגם הוא הסתכל עליה-
הוא קפץ אחורה בבהלה, "מה לעזאזל!" הבהלה אחזה בו.

עד לפני רגע היד שלו הייתה פצועה בפצע שלא חשב שיעבור לעולם אך עכשיו היד שלו חזרה למצבה הרגיל- לא נותרה אפילו צלקת!

"מה- איך-- היד- מה??" עיניו נפערו בשוק מוחלט וטאהיונג הקטן צחקק לידו, הוא חשב שהמראה של ג'ונגקוק המבוהל בהחלט חמוד.

"יש לי כוחות ריפוי, אמא אומרת שאני מיוחד" הוא אמר בביטחון, הוא עדיין האמין שהוא מיוחד והשוק שג'ק חווה מכך שריפא את ידו רק אישר זאת.

"אני רק צריך לנשק את מי שאני רוצה לרפא,"

"אה" ג'ונגקוק אמר וטאהיונג לפתע הבחין באכזבה בעיניו- אך רק לשנייה, "אני כבר חשבתי.."