לחיות איתו.. או בלעדיו? N.H

חלק 43

-כעבור כמה ימים-
היום זה ההאלווין ולונה סופר מתרגשת ולחוצה!
אני יכול להבין אותה.
באתי לדירתה בשעה 18:45 כדי לא לחפור לה ולהציק לה בזמן שהיא מתארגנת.
היא נראית כל כך יפה!
היא לבשה אוברול שנראה יפהייפה עליה.
הוא בצבע אפור כזה והיא נעלה נעלי עקב.
זה היה נראה לא חגיגי או מתאמץ מידי אבל גם לא פשוט מידי.
פתחתי עבורה את דלת הרכב והיא נכנסה והתיישבה במושב שלידי.
ראיתי את הלחץ שמתגבר אז אחזתי את ידה, ״לונה?״ היא הפנתה את מבטה אליי, ״הכל בסדר. אני מבטיח לך שתיהני ושתרגישי בנוח. גם הבנים יהיו שם אז הכל בסדר.״ ראיתי את הלחץ מתפוגג קצת, אבל הוא עדיין שם.
לפני שנכנסנו לבית אימי לונה נעצרה ולקחה נשימה, ״הכל בסדר!״ ניסיתי להסביר לה.
נכנסנו וכולם כבר היו שם.
אימי קיבלה את פנינו, ״היי! נעים מאוד.״ אימי אמרה בהתרגשות וחיבקה את לונה, ״נעים מאוד, גברת הורן.״
״אויש בבקשה, תקראי לי מאורה.״ היא ביטלה את דבריה, ״אין בעיה,״ לונה אמרה עם חיוך, ״מאורה אני לא כל כך ידעתי מה להביא אז הבאתי לך את זה,״ היא אמרה והושיטה לה בקבוק יין עטוף בניילון שקוף, ״נייל אמר לי שזה האהוב עלייך.״ אימי חייכה אליה, ״תודה רבה, זה ממש נחמד מצידך. בואו שבו.״
נכנסנו לסלון והבנים חיבקו אותנו.
״רק עכשיו אני קולטת שלא סיפרת לי איך הכרתם,״ אימי אמרה, ״ספרי לי לונה.״ היא ביקשה ממנה, ״אממ.. אני מניחה שבסטודיו, לא?״ היא אמרה והפנתה את מבטה אליי, ״לא נכון.. זה היה בבית קפה.״ תיקנתי אותה, ״אויש נו, בבית קפה לא ידעתי אפילו מה שמך,״ היא אמרה, ״אני אסביר.. בפעם הראשונה שראיתי אותו זה היה ביום הראשון שלי כאן באל איי. הלכתי לבית קפה ובטעות נתקלתי בנייל עם הקפה שלי.״
״כן.. בטעות.״ אמרתי וקרצתי לה, ״די נו אל תפריע,״ היא אמרה וחייכה, ״אחרי זה.. ראיתי אותו בכניסה לחברה, ׳בהורן אחזקות׳, גם אז לא ידעתי מה שמו, בסופו של דבר.. דיברנו בפעם הראשונה והכרנו בסטודיו! נכון?״
״ברור שאת צודקת.״ אמרתי ונשקתי לה בגב כף ידה.
כולם צחקו וחייכו.
אחרי כמה דקות אימי קראה ללונה לעזור לה במטבח, ידעתי שזה סתם כדי לדבר איתה אבל לונה הלכה איתה בכל זאת.