לחיות איתו.. או בלעדיו? N.H

חלק 65

~נייל~
לקראת הערב הבנים הגיעו שוב לביתנו, גם אמא שלי הגיעה יחד עם גרג.
כולם ישבו על הספה ואני ולונה נעמדנו מולם, אחד ליד השנייה.
״נו.. ספר להם.״ היא אמרה אחרי כמה דקות של שקט, ״לא.. תספרי את.״ אמרתי והיא חייכה, ״אוקיי אממ.. לפני כמה ימים אני גיליתי ש.. אני בהריון,״ כולם השתנקו, ״נייל כמובן האבא והחלטנו להמשיך את ההיריון.״ היא עצרה,
״היום גילינו מה המין של העובר.. וזאת הסיבה שנייל לא יכל לצאת איתכם לקמפינג, אגב אני מצטערת על זה.״ היא התנצלה,
״מה אתם נורמליים?! תספרו כבר מה יש לכם.״ ליאם אמר חסר סבלנות
״עומדת להיות לנו בת.״ אמרתי באושר וחיבקתי אותה קרוב אליי.
הבנים קמו אלינו וחיבקו אותנו ולאחר מכן אמא שלי התקרבה כדי לברך אותנו, ״אני כל כך שמחה בשבילכם.
אני מקווה שבקרוב הוא יוציא לך גם טבעת, אה?״ היא אמרה וקרצה לי, ״אני אמרתי לך כבר שאת האישה של החיים שלי.״ נישקתי אותה על שפתיה.
לונה הלכה למטבח כדי לשתות משהו.. וזאין הלך בעקבותיה.
הוא אמר לה משהו והיא חייכה אליו וגילגלה לו עיניים ואז היא אמרה לו משהו נוסף.

~לונה~
האושר שלי עם נייל הוא אושר בלתי מוסבר..
הלכתי למטבח כדי לשתות ולפתע ראיתי את זאין מאחורי, ״ברכותיי,״ הוא אמר עם חיוך, ״אני שמח בשבילכם.״ הוא אמר ואני הודיתי לו, ״רק אממ.. אתם בטוחים שהילד הזה של נייל? כלומר, עשיתי בדיקת אבהות או משהו?״
״למה אתה מתכוון, זאין?״
״אני מתכוון לזה שאולי הילד הזה לא של נייל בכלל.״
״אתה אידיוט! ברור שהוא של נייל.. וביני לבינך לא היה שום דבר ואתה יודע את זה.״ הוא משך בכתפיו באדישות והלך.
״מה זאין רצה?״ נייל הגיע ושאל, ״הוא.. בירך אותנו.״
״ובכל זאת?״ הוא התעקש, ״כלום נייל.״
״היי נייל! אתה בא?״ לואי קרא לו, ״אני יודע שלא.. וזה לא נגמר.״