לחיות איתו.. או בלעדיו? N.H

חלק 11

התעקשתי להחזיר את לונה הביתה.. אבל היא כמובן שסירבה.
אני מקווה שהיא ישנה טוב עכשיו.
הכי בא לי בעולם להחליק לצידה במיטה.
אני לא מכיר אותה בכלל אבל אין ספק שהיא הצליחה לשגע אותי.

קמתי בבוקר והתארגנתי לישיבת צוות של החברה.

~לונה~
קמתי בבוקר, והייתי ממש עייפה אבל לא נתתי לעייפות להשפיע עליי.
לבשתי שמלה בצבע כחול רויאל ונעלתי נעלי עקב.
הנהג שהסיע אותי משדה התעופה חיכה בכניסה של הבניין.
מסתבר שהוא הנהג הפרטי של החברה וקוראים לו מרסל.
הוא הסיע אותי עד למשרדים.
הפעם שהגעתי האנשים לא היו כל כך עסוקים כמו בפעם הראשונה שבאתי.
המבטים של כולם סרקו אותי והסתכלו אליי ללא הפסקה.. אם תשאלו אותי, זה בכלל לא מנומס לנעוץ ככה מבטים באנשים שלא מכירים.
הרגשתי יד שמונחת על גבי התחתון ואני נבהלתי, ״זה בסדר, זה אני.״ נייל אמר והוביל אותי למשרדו.
העיניים של כולם עקבו אחרינו עד לרגע שהוא סגר את הדלת.
״זה קורה לך הרבה?״ הוא שאל, ״כן.״ אמרתי והורדתי את מבטי, ״למה את ככה?״
״אני אמורה לאהוב את היופי שלי אבל אני ממש שונאת אותו! הוא הרס לי כל כך הרבה דברים בחיים.. ואני לא מגזימה. אנשים מתארים אותי כ-׳דבר הכי יפה בעולם,׳ אבל זה לא נכון, יש עוד כל כך הרבה בנות יפות. אני פשוט מודעת ליופי שלי.. הן לא.״
״זה נשמע שאת לא כל כך גאה ביופי שלך,״ הוא אמר ואני הנהנתי לשלילה, ״ובכן.. אז את צריכה.״ הוא אמר ואחז בידיי.
הסתכלתי על ידינו מוחזקות.
הוא חייך, ״סליחה.״ הוא התנצל ושיחרר את אחיזתו, ״אתה ממש נחמד אתה יודע?״
״יש האומרים.״ הוא המשיך לחייך, ״אפשר לשאול שאלה?״
הוא הנהן שכן, ״למה אתה סמנכ״ל בחברה כל כך גדולה של אחיך וגם זמר בלהקה כל כך מצליחה?״
״את עשית עליי גוגל?״ הוא שאל בטון משעשע וצחק, ״לא.. אלכס סיפר לי.״
״כי הוא רצה אותי לצידו ואין לי שום כוונה לסרב לאחי.״ הנהנתי באיטיות.
שוב פעם הגענו למצב שאנחנו קרובים זה לזה..
הסתכלנו זה לזו בתוך העיניים,
האפים שלנו נוגעים- לא נוגעים זה בזה.
אני לא נוהגת להתנהג ככה עם גברים שרק הכרתי אבל איתו זה אחרת.

~נייל~
פאק.. אנחנו עומדים כל כך קרוב זה לזו שאני מת לנשק אותה, מת לקרוע את השמלה שהיא לובשת מגופה.
גרג פתח את הדלת במשרדי ואני ולונה לקחנו צעד אחורה זה מזו.
פאק! למה כל הזמן מפריעים לנו?!
״לונה, אני צריך לעבור איתך על החוזים.״
״אין בעיה.״ לונה אמרה, ״כמה עותקים הכנת?״ הוא שאל, ״הכנתי 4 עותקים: 2 למנהלים ועוד 2 לעורכי דין.״
״נהדר! תודה. כנסי למשרד שלי, טוב?״
היא הנהנה וגרג יצא.
חזרנו להסתכל זה לזו בעיניים, ״נתראה אחרי זה.״
היא אמרה ויצאה למשרדו של גרג.