אוקיי לפני שאני אתחיל את הפרק כמה הודעות: 1.מי שרוצה להצטרף לקבוצה של הסיפור שישלח לי בהודעה או פה בתגובות את השם והמספר שלו,זה ממש חשוב לי שתיהיו בקבוצה.
2.יש לי משתמש ב-weheartit ומאוד חשוב שתעקבו אחריו כי אני אעלה לשם דברים שקשורים לסיפור. (השם:_PunkRock)
3.היום אני מעלה פאנפיק חדש בשם Forced ואני מקווה שתאהבו אותו
אז אממ זהו
○○○קיילי P.O.V
"למה את מתעלמת ממני כל היום?" שאל באנחה,"לוק אני..." התחלתי לומר אך הוא קטע אותי
"בבקשה אל תאמרי לי תירוצים! רק את האמת" קולו רעד ורגשות אשמה בערו בי
"זאיין הוא..." התחלתי לומר
"את בוגדת בי איתו?" שאל לפתע ועיניי נפקחו לרווחה,"מה?" היה כל מה שיכולתי להוציא "אוי נו באמת קיילי שמתי לב לכמה זמן אתם מבלים ביחד וכל המבטים האלה שדפקתם היום! אני לא טיפש! פשוט תגידי את זה..." קולו היה שברירי אך הוא ניסה לעשות הכל כדי להישמע חזק
"את אידיוט..." מילמלתי ויצאתי מהחדר במהירות,אני לא מאמינה שזה מה שהוא חשב,שהוא חשב שאני באמת אעשה את זה!
"הכל בסדר קיילז?" הארי מודאג עצר אותי,"כן הכל בסדר" משכתי את כתפיי והוא גיחך "מה קרה?" שאל שוב "לוק זה מה שקרה" מילמלתי ויצאתי מהמועדון.
זה היה פשוט רעיון רע.
לחזור לכאן היה פשוט רעיון רע.
"קיילי!" שמעתי צעקה אך לא הסתובבתי,מה הטעם?
"הכל בסדר?" יד עצרה אותי מלהמשיך,"אני לא יכולה יותר אני פשוט-" דמעות התחילו לזלוג מעיניי
"ששש זה בסדר זה בסדר" הוא לחש והצמיד את ראשי לחזהו.
"לואי?" קולי היה חלש והייתי בספק אם הוא שמע אותי,"כן קיילי?","אתה יכול להחזיר אותי הביתה? אני לא רוצה להישאר יותר" מחיתי את דמעותי והוא הנהן.
"יש לך מפתחות?" שאל והנהנתי.כשהגעתי לבית ישר עליתי לחדר שלי אחרי שכמובן הודתי ללואי,הוא חזר למסיבה.
אהי עדיין לא מבינה איך הוא יכל לחשוב שאני אעשה את זה,הוא מכיר אותי כבר שנתיים והוא יודע שאני בחיים לא אעשה דבר כזה!
"שקועה במחשבות?" קול ניפץ את הבועה שהייתי בה,"ג'מה? למה חזרת כל כך מוקדם?" שאלתי והיא התיישבה לידי "הכאבים שלי התחילו,זה לא קל להיות בהריון" השיבה וציחקקתי
~למחרת~
"אני יודע שהיא פה בבקשה תן לי לדבר איתה,אני הייתי אידיוט" שמעתי את קולו של לוק "שלא תעיז להתקרב אליה,אתה גרמת לה לעזוב את המסיבה ולבכות את חי בסרט אם אתה חושב שאני אתן לך להתקרב אליה" קולו של המגונן של הארי נשמע בחדרי.
"מה אתה עושה כאן?" שאלתי את הנער הבלונדיני כחול העיניים שעמד מולי,"קיילי בבקשה אני מצטער אני לא התכוונתי! אני שתיתי ולא שמתי לב למה שאני אומר בבקשה תסלחי לי"
"ראש שיכור,מחשבות פיקחות" מילמלתי לפני שסגרתי לו את הדלת בפרצוף,"בבקשה קיילי אני מצטער" אגרופו הכה בדלת "תלך מפה לוק!" הרמתי את קולי אך הוא לא הפסיק
"תלך מפה לפני שאני אפרק לך את הפרצוף!" התפרץ הארי והדפיקות הפסיקו,"בבקשה תחזרי כדי שנוכל לדבר" מילמל לפני שהלך
"את מוכנה להסביר לי מה קרה?" הארי תפס את ידי "זה סיפור ארוך" מילמלתי מנסה להתחמק,"אני כאן כדי להקשיב".
סיפרתי לו הכל. חוץ ממה שקרה עם זאיין בבית שלו כמובן...
"אז את מתכוונת להישאר פה?" שאל והינהנתי,מבחינה בחיוך שהתווצר על פניו
"יופי"
YOU ARE READING
Sister 2
Fanfictionעברו שנתיים מאז שקיילי סיפרה שהיא בעצם "אנג'ל",היא ברחה לאוסטרליה ומצאה נחמה אצל לוק וחבריו. אבל מה יקרה שקיילי תחזור? שהיא תצטרך לעמוד מול הארי? שהיא תצטרך להסביר הכל לזאיין? (סיפור המשך לSister)