קיילי P.O.V
"לא לא לא" התנתקנו מהנשיקה "אנחנו לא יכולים לעשות את זה קיילי,פאק יש לי חברה!"
"אתה לא היחידי שמתחרט על זה! מה אם פפראצי צילמו אותנו?" נכנסתי לפניקה, "אוקיי תקשיבי זה נכון" מילמל והרמתי גבה "אני עדיין אוהב אותך ועדיין אכפת לי ממך והנשיקה הזאת...אין לך מושג כמה זמן חיכיתי לה אבל אנחנו לא יכולים..." השפיל את מבטו והנהנתי
"לפחות נוכל לחזור להיות חברים?" שאלתי והוא הנהן,חיוך מתווצר על שפתיו "אני אשמח מאוד".
"עכשיו בוא,אנחנו על המקום הכי שמח עלי אדמות כדאי שננצל את זה" ,תפסתי בידו והתקדמנו אל השאר.
"איפה הייתם? כבר התחלנו לדאוג שהרגתם אחד את השנייה" אמר לוק וציחקקתי,"לקח לי זמן לשכנע את דובי קוטר כאן להצטרך אלינו" השבתי והם צחקו.
היום היה כיף מאוד! אני לא זוכרת מתי נהנתי ככה בפעם האחרונה. כולם היו שמחים וצוחקים אפילו זאיין! זה היה פשוט חלום.
"רוצים לאכול משהו?" שאל הארי, "כן בבקשה אני גובע ברעב" אמר נייל וצחקנו. נכנסנו למן מסעדה כזאתי והתיישבנו באחד השולחנות,לאחר שכולם הזמינו ואכלו חזרנו למתקנים.
"בואו נעלה למנהרת האהבה!!" הציעה כריסטי ופערתי את עיניי "כן כן בואו ניכנס" הריע נייל. לא לא לא לא פשוט לא.
"מה קרה קיילי?" שאל הארי וחייכתי כלום פשוט אני בטוחה שתיהיה לי בחילה" השבתי והוא צחק
"אני אשב איתך,את יודעת כדי לבדוק אם תיהי בסדר" הציע לוק
"אממ אוקיי" מילמלתי והוא חייך, "אני לא אעלה אנחנו לא מספר זוגי וגם לא ממש בא לי אבל לכו אתם תהנו" אמר זאיין וכולם הנהנו.
שאני אומרת שאני לא רוצה כמעט חצי עולם מתהפך אבל שהוא לא רוצה...בקושי אומרים משהו.
עלינו כל זוג לסירה קטנטנה והתחלנו לשוט. "אני חושב שאנחנו צריכים לדבר" מילמל לוק, "על מה?" "עלינו" השיב
"על מה כבר יש לדבר עלינו?", "אני רוצה שנחזור,אני אוהב אותך קיילי" התעקש, "אני חושבת שאני צריכה קצת להיות חופשייה לוק והמעריצות שלך שונאות אותי ממילא,אם אתה חושב שהן הפסיקו להציק לי אתה טועה" יריתי והוא השתתק
"אם באמת היית אוהבת אותי זה לא היה משנה לך" מילמל ופערתי את פי, "בוא נראה אותך מקבל שנאה כל יום על דבר שלא עשית! הן מאיימות להרוג אותי לוקאס וזה לא משנה אם אנחנו זוג או לא! אז סליחה באמת שאני רוצה לחיות" צעקתי ותחושה מוזרה עברה בגופי.
"את בסדר?" שאל לוק והקאתי אל תוך המים, הרגשתי את שיערי נמשך לאחור וסיבובים קלים על גבי. שהסתיים השיט זאיין לקח אותי לשתות תה חם על מנת להרגיע את הבטן.
"אז...מה גרם לך לבחילה?" שאל "השיט" מילמלתי,לא במצב רוח לספר למישהו מה קרה
"נו באמת זה לא ששטתם בקצב מהיר או במסלול מסובך עכשיו תספרי לי מה קרה" התעקש כמו ילד קטן וציחקקתי
"אני ולוק רבנו" מילמלתי "על?" הוא האיץ בי להמשיך,"הוא רצה שנחזור להיות ביחד אבל סירבתי ואז דיברנו על כל השנאה שהמעריצות שלו שולחות לי ואז הקאתי" הסברתי והוא הנהן
"למה לא רצית לחזור אליו?" שאל וגילגלתי את עיניי,"אני מרגישה שאני צריכה להיות חופשייה קצת" "אז את גם לא רוצה להיות איתי?" "זה לא מה שהתכוונתי", "אז למה התכוונת?" שאל.
לא ידעתי מה לענות לו.
"הבנתי" מילמל ויצא מבית הקפה. למה אני כזאת מטומטמת?! יצאתי מבית הקפה במטרה לחפש אחריו אך ללא הצלחה...
"אז,את נהנית?" ידו של הארי נחה על כתפי וחייכתי, "כן,אני פשוט קצת עייפה" השבתי והוא הנהן, "אנחנו נלך למלון עוד מעט...ג'מה רוצה להישאר לצפות בזיקוקים,אל תדאגי הם יתחילו ממש בקרוב" ובדיוק אחרי שנייה צבעי הזיקוקים קישטו את השמיים בעוד שפיצוצים חזקים נשמעו.
הסתכלתי מסביבי וראיתי את כל הזוגות חולקים נשיקה ואת הילדים הקטנים בוהים בזיקוקים כאילו זה הדבר הכי מעניין בעולם.
מאז שהייתי קטנה חלמתי להיות כאן ולחלוק נשיקה עם הבחור שאני אוהבת מתחת לשמיי הזיקוקים ושהכל יהיה מושלם אבל עדיין לא הבנתי מי יהיה הבחור הזה.
"את בסדר?" הארי שאל והנהנתי
אני לא בסדר,אני רחוקה מלהיות בסדר.
YOU ARE READING
Sister 2
Fiksi Penggemarעברו שנתיים מאז שקיילי סיפרה שהיא בעצם "אנג'ל",היא ברחה לאוסטרליה ומצאה נחמה אצל לוק וחבריו. אבל מה יקרה שקיילי תחזור? שהיא תצטרך לעמוד מול הארי? שהיא תצטרך להסביר הכל לזאיין? (סיפור המשך לSister)
