broken on the inside(בהקפאה)

Part 1

נ.מ-הארי פוטר
״הארי קום עכשיו הפגישה מתחילה עוד 10 דקות״ שמעתי את רון אומר לי, אחרי איזה שתי דקות של תלונות על זה שיותר מדי מוקדם קמתי מהמיטה עשיתי את הארגוני בוקר שלי וירדתי למטה, מולי התחילה לשים אוכל על השולחן והתחלנו לאכול לאחר חמש דקות דמבלדור נכנס ״ יופי כולם פה אפשר להתחיל, לפני כמה שנים וולדמורט חזר אחורה בזמן לקחת משהו שהוא היה צריך הוא פגש שם אישה והם התאהבו, נולדה להם ילדה וולדמורט רצה להרוג אותה אבל אמא שלה הגנה עליה ומסרה אותה לאימוץ לילדה קראו מריה די אנגלו הייתה לה ילדה ביאנקה די אנגלו אבל היא מתה, לפני כמה ימים הגיע אלי הידיעה שאחיה הקטן של ביאנקה ניקו בחיים״ הוא סיים את דבריו כולם היו בשוק והיה שקט מוחלט ואז דמבלדור הוסיף ״אני רוצה להזמין אותו ללמוד בהוגוורסט״ רתחתי מזעם הוא הרס משפחות והוא בונה אחת כזאת בעצמו ואז הגרוע מכל דמבלדור רוצה להזמין אותו ללמוד בהגוורסט?? ״איך אתה מסוגל להזמין את הנכד שלו ללמוד בהוגוורסט???אחרי כל מה שהוא עשה!?״ צעקתי לכיוונו של דמבלדור אבל הוא רק ענה לי ברוגע ״ניקו הוא לא וולדמורט והוא לא אחרי על המעשים שלו ואני חושב שעדיף לנו אותו איתנו מאשר נגדנו״ אחרי כמה דקות של דממה כאשר אני מנסה להבין מה עובר על דמבלדור שהוא עושה את זה, דמבלדור דיבר שוב ״מחר אני סריוס, ריימוס והרמיוני נלך להביא אותו לפה״ הוא סיים ויצא, המשך הארוחה הייתה שקטה לחלוטין, מולי וארתור הביטו בי עם מבט מרחם לא יכולתי להמשיך פשוט קמתי והלכתי נכנסתי לחדר שלי ושל רון והתיישבתי על המיטה הרמיוני ורון נכנסו לחדר והתיישבו מולי אחרי כמה דקות של שקט הרמיוני החליטה להתחיל לדבר ״הארי אני יודעת שזה יכול להיות מוזר ומעצבן ומכעיס אבל דמבלדור צודק הוא לא אחרי למעשים של סבא שלו ואתה לא יכול לשפוט אותו רק על פי המשפחה שלו אתה עוד לא ראית אותו בכלל״ היא סיימה והסתכלה עלי במבט רציני אבל לרון לעומתה היו דעות שונות לחלוטין ״הרמ את רצינית הוא בטוח רע ואוכל מוות ועושה דברים בשביל סבא שלו איך את מסוגלת להגיד את זה?״ הוא שאל ״רונלד וויזלי אתה לא מכיר אותו ואתה לא יודע מה הוא עבר בחיים שלו״ אמרה הרמיוני בכעס ויצאה בעצבים מין החדר ״אני לא מבין איך היא מסוגלת להגיד דבר כזה בכלל? ברור שהוא רע הוא הנכד של אתה יודע מי!! ומי ישמע מה הוא כבר עבר בחיים בטח כל החיים שלו שירתו אותו!!״ אמר רון ״כן...״ עניתי בשקט לא הייתי ממש במוד לדבר על זה אז פשוט ביליתי את רוב היום במיטה לבד עם מחשבות, ״הארי בוא יש ארוחת ערב״ אמר לי סיריוס ״אין לי תאבון״ עניתי לו הוא נכנס לחדר והתיישב במיטה לידי ״אתה באמת מסכים אם דמבלדור?״ שאלתי אותו ״לא אמרתי שאני מסכים אבל אני גם לא אמרתי שלא לכולם מגיעה הזדמנות הארי״ הוא אמר ״כן אבל הוא הנכד שלו״ אמרתי בשקט אבל הרגשתי את הכעס בתוכי יודע ששמעו אותו גם בקולי ״נכון ואני בן משפחת בלאק ועדיין אני פה״ הוא אמר לא ידעתי מה להגיד לבסוף הוא נעמד ואמר ״אתה לא חייב לבוא לאכול עם אתה לא רוצה אבל תחשוב על מה שאמרתי״ הוא יצא מהחדר לא היה לי תאבון וגם התעייפתי מכל המחשבות אז הלכתי לישון.