Part 3

596 27 14
                                    

נ.מ- וויל סולאס
כולם הסתכלו עלינו ממש מוזר הם בחנו כל אחד מאיתנו הרגשתי כאילו קרני לייזר בוחנות אותי ישר הסתכלתי על ניקו כי אני יודע שהוא לא אוהב תשומת לב מאנשים ובאמת צדקתי הוא זז טיפה במקום באי נוחות,  משכתי אותו אלי וחיבקתי אותו ״הכל בסדר״ לחשתי לאוזנו ומרגיש את החיוך שהתפרס על פניו. ״אז אתה בטח הנכד של וולדמורט״ אמר הילד עם משקפיים וסימן הצלקת תוך כדי שהוא מצביע על ניקו וטון הדיבור שלו נשמע מזלזל ״איך אתה יודע מי אני?״ שאל. ניקו עדיין לא מתנתק מהחיבוק שלי ״טוב זה דיי ברור אתה נראה הכי דיכאוני ושחור והכי פחות שמח בקיצור הכי רשע״ הוא אמר הרגשתי את העצבים שלי גוברים ואת ניקו מתכוון ממילותיו ״מי אתה חושב שאתה?״ שאלתי אותו בעצבים ״מי אתה חושב שאתה שאתה יכול לדבר אליו ככה?״ שאל גייסון עצבני גם כן ״אתה בכלל יודע מה הוא עבר בחיים?״ שאלה הייזל והעבירה את מבטה מהר אל ניקו נותנת לו חיוך קטן ״מה הוא כבר עבר בחיים? בטוח לא יותר ממני״ הוא אמר מסתכל לניקו בעיניים בזלזול ״כן מה כבר קרה לו? המשרת התפטר אז הוא נאלץ להכין לעצמו אוכל?״ אמר איזה ילד ג'ינג'י יחסית נמוך תוך כדי שהוא צוחק, אני רק התעצבנתי יותר ויותר ״רונלד וויזלי והארי ג'יימס פוטר״ נזפה בהם איזה ילדה עם שיער חום בהיר מתולתל ״אל תייחס למה שהם אמרו, אני הרמיוני גריינג'ר מי אתם?״ היא שאלה בחיוך רחב. ״אני פרסי ג'קסון וזאת חברה שלי אנבת׳ צ'ייס, זה גייסון גרייס וחברה שלו פייפר מקלין ניקו די אנג'לו חבר שלו וויל סולאס ואחותו הקטנה הייזל לבסק וחבר שלה פרנק ז׳אנג״ אמר פרסי מציג את כולנו מצביע על כל אחד כאשר אמר את שמו ״איכס הם שתי בנים״ לחש הג'ינג'י אבל בגלל בשמיעת על שלי הצלחתי לשמוע את זה ״יש לך משהו להגיד?״ שאלתי אותו בזלזול ״אתם זה אסור אתם תואבה אתם טעות״ הוא מצביע עלי ועל ניקו אני הרגשתי את העצבים שלי רק מתגברים יותר ויותר וניקו חיבק אותי הרבה יותר חזק מתכוווץ מהמילים שנאמרות ידעתי שזה מפריע לו הוא תמיד כעס על עצמו על היותו הומו אבל עזרתי לו לעבור את ועכשיו הוא פשוט אומר את זה ״רון״ הרמיוני נזפה בו שוב ״מה הרמ זה טעות אסור לשני בנים להיות יחד״ הוא אמר שוב ״מותר לכל אחד להיות אם מישהו רוצה זה נקרא אהבה לא משהו שאתה מבין בו בכל אופן אבל תעשה לי טובה ותשמור את הדעות ההומופוביות שלך לעצמך״ אמרה פייפר ״למה מה את כבר מבינה בזה אה?״ הוא שאל ״הרבה יותר ממך זה בטוח״ ענה גייסון ״כן בטח סתם עוד נערה מתבגרת שכל מה שמעניין אותה זה איך שהיא נראת, את יודעת מראה זה לא אהבה״ הוא המשיך ״להגיד לבת אפרודיטה שהיא לא מבינה באהבה זה קצת מפגר אתה לא חושב?״ שאלה אנבת׳ ״בת אפרודיטה? מי זאת אפרודיטה בכלל?״ הוא שאל עד כמה מפגר בן אדם אחד יכול להיות? מי לא יודע מזאת אפרודיטה? ״אפרודיטה אלת אהבה היוונית״ ענתה לו הרמיוני הם המשיכו לריב עד ששמעתי את ניקו לוחש לי ״וו וויל״ הוא ניסה לדבר אבל לא ממש הצליח ״ניקו מה קורה?״ שאלתי ״זהה קו ר ה שוב פ ע ם״ הוא אמר מגמגם. הריצה התחילה להסדק והם הפסיקו את הריב והסתכלו עלינו ״כולם אחורה עכשיו״ צעק פרנק הם התחילו להתקדם אחורה, אני התחלתי ללחוש לניקו מילים מרגיעות כמו תמיד אבל זה לא עזר. הסדקים רק המשיכו לגדול, זה אף פעם לא היה ככה. נלחצתי כל כך, לא רציתי שיקרה לו משהו וניסיתי לחשוב מה אני עוד יכול לעשות. נישקתי אותו וזה הרגיש כל כך טוב אני לא יכול להסביר את זה למרות כל הזמן שאנחנו ביחד אני עדיין מרגיש את הפרפרים בבטן בכל נשיקה שלנו, כאילו מיליון חבלים בבטני נקשרים ומתפרקים שוב ושוב, בחיים לא אצליח לבטא את ההרגשה הזאת. התנתקתי ממחשבותיי וקולט שאני עדיין בנשיקה איתו. ראיתי את הסדקים מתחילים להיסגר, הייתי כבר חסר אוויר והתנתקתי מהנשיקה בחוסר בררה וברגע שהתנתקתי ממנו הסדקים חזרו לגודלם הקודם ממשיכים לגדול ולגדול, באמת שלא ידעתי מה לעשות כל כך דאגתי לו ״ניקו תרגע בבקשה אני פה איתך הכל בסדר״ אמרתי מרגיש את הדמעות עולות על עייני, פתאום ראיתי את זה עם הצלקת ברק מתקרב אלינו ״הארי תעצור״ צעקה לו הרמיוני אבל הוא רק המשיך ללכת. הוא נעמד ביני לבין ניקו ודחף את ניקו לתוך אחד הסדקים ״לא מה אתה עושה?!״ שאלתי אותו נופל על הרצפה וחש בנהר דמעות המציף את פניי, הרגשתי את הלב שלי נשבר למיליון רסיסים, המחשבה שיש סיכוי שאני לא הראה אותו יותר רק גרמה לי להתעצבן על הארי, אני אהרוג אותו! לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ניקו באמת היה חלק כל כך גדול מחיי הוא אהבה של החיים שלי ועכשיו יש סיכוי שהוא הלך לתמיד ואנחנו לא נתחתן ולא נקים משפחה ואני לא יכול לנסות לדמיין את העתיד שלי בלעדיו. מה הילד המטומטם הזה חשב לעצמו? הוא בכלל מודע למה שהוא עושה? מי הוא חושב שהוא לעזעזל! הסדקים נסגרו וניקו נשאר בפנים. ״מטפל בבעיה ועל הדרך נפתר ממנו״ הוא אמר בקול מקניט, מסופק ושנאתי את זה ״אתה יודע בכלל מה עשית??? אתה שלחת אותו לטרטור שוב״ צעק גייסון מתחיל להרביץ להארי. רון התחיל להרביץ לגייסון גם ופרנק בא לעזור לגייסון, הייזל התקרבה אלי וחיבקה אותי שאנחנו בוכים את החיים ופרסי ואנבת׳ עמדו בצד קפואים בזמן שפייפר הצטרפה לחיבוק שלנו ״מספיק״ צעק דמבלדור כולם הסתכלו עליו הבנים הפסיקו לריב ויחד עם פרסי ואנבת׳ התחילו להתקדם אלינו כולנו היינו בין חיבוק גדול כזה ״מזה אומר שלחתי אותו לטרטור מזה טרטור?״ שאל הארי בחוסר הבנה מוחלט ״טרטור זה הגיהנום של המיתולוגיה היוונית״ אמרה אנבת׳ ״ולא הרבה מצליחים לצאת משם בחיים בטח שלא פעמיים״ הוסיף שגייסון כולם הביטו בנו במבט כיאלו הם לא מבינים מה אנחנו רוצים מהחיים שלהם ״יש משהו שאנחנו יכולים לעשות?״ שאל דמבלדור ״יש משהו אחד אבל לא בטוח שזה יעבוד״ מילמה הייזל ״מה זה?״ שאלתי אותה מרגיש את התקווה נוצרת בתוכי, אנחנו יכולים להציל אותו נכון? ברור שאנחנו יכולים, התמודדנו עם דברים הרבה יותר גרועים קטן עלינו. אל תדאג ניקו אני אציל אותך אני לא מוותר עליך, אבל היא לא התייחסה אלי ״אני צריכה צלחת עם אוכל אבל הרבה אוכל״ היא אמרה ופרסי מיד רץ אל עבר שולחן האוכל מביא לה מצלחת מלאה אוכל ״היי האוכל שלי״ קרא רון אבל אף אחד לא התייחס אליו הייזל רצה עם הצלחת אל האח היא זרקה את הכל פנימה ״להאדס״ היא צעקה ואז התחילה למלמל כל מני מילים לאחר כמה שניות האדס הופיעה לידו ״מה קרה הייזל?״ הוא שאל אותה ״ניקו״ היא אמרה הוא הסתכל מסביב מנסה לתפוס אותו במבטו ״איפה הוא?״ הוא שאל עצבני ״טרטור״ הייזל ענתה ״ואיך בדיוק הוא הגיע לשם?״ הוא המשיך לתחקר ״הוא נכנס להתקף אבל אחד ממש גדול ואז הארי זרק אותו לתוך אחד הסדקים ואז הסדקים נסגרו״ אמר גייסון בקול רועד מצביע על הארי בזמן שאמר את שמו. האדס נראה ממש כועס והוא התחיל להתקדם לכיוון של הארי ״מי אתה חושב שאתה שאתה נוגע בבן שלי״ הוא שאג אליו ״עשיתי מה שהיה צריך לעשות הוא היווה סכנה״ הארי ענה מנסה להישמע רגוע אבל היה אפשר לשמוע את הפחד בקולו ״הוא היווה סכנה!! הוא היווה סכנה!!״ האדס המשיך לצרוח ״אבא תהרוג אותו אחר כך עכשיו אתה יכול לעזור לניקו?״ שאלה הייזל ״אני לא יכול להוציא אותו מפה אבל אני יכול להיכנס לשם בעצמי ולעזור לו לצאת״ אמר האדס ״אוקיי אנחנו מחכים לך פה״ אמרה הייזל ״סבבה״ הוא ענה ובמילה הזאת הוא נעלם ״מה קרה פה הרגע?״ שאל מישהו מבוגר גם ג'ינג'י כולם היו נראים בשוק ״מי זה?״ שאלה האישה הגינגית הגדולה ״זה האדס/פלוטו אל השאול ואבא של ניקו והייזל״ ענתה אנבת׳ ״מה קורה פה? אני לא מבין?״ שאל הארי מסתכל על דמבלדור, בזמן שדמבלדור הרגיע את כולם והסביר להם עלינו על המיתולוגיה היוונית והרומית אנחנו עדיין ישבנו מול האח מחכים פתאום מתוך האח הופיע האדס עם ניקו בין הידיים שלו הרגשתי את הלב שלי נבנה מחדש הוא פה הוא באמת פה אני לא איבדתי אותו הוא עדיין איתי והוא יהיה שלי לנצח ואני לא יתן לו ללכת ״ניקו״ צעקתי ורצתי לכיוון שלו האדס הוריד את ניקו והוא התחיל ללכת לכיוון שלי ״היי סאן שיין״ הוא לחש לי לאוזן בזמן שאני מחבק אותו חיבוק מוחץ עדיין מנסה לעכל את זה שהוא שוב בן הידיים שלי הוא כל כך חזק הוא עבר משהו שכמעט אף אחד לא הצליח לעבור ועוד פעמיים, כולם הצתרפו לחיבוק שלנו ״אני כזה מדהים שחמש שעות בלעדי ואתם מתפרקים״ הוא אמר מצחקק תוך כדי שאנחנו נפרדים מהחיבוק ״ניקו אתה היית שם רק איזה עשר דקות עם לא פחות״ אמרתי מרגיש טיפה מבולבל אף פעם לא הייתי בטרטור אבל לפי מה שהבנתי מאנבת׳ הזמן שם עובר בקצב הרבה יותר איטי מבחוץ ואני ממש נחרד לחשוב על מה היה יכול לקרות לו ומה הוא הרגיש כאשר היה שם לפרק זמן שהרגיש לו כל כך ארוך ״זה הרגיש יותר אבל רציני שעשר דקות בלעדי וכבר אתם מתגעגעים״ הוא אמר ״דביל״ אמרתי ״דביל שאתה אוהב״ הוא החזיר ״אין על זה ויכוח״ אמרתי ונישקתי אותו כל הרגשות הורגשו בנשיקה הזאת, כעס, עצב, בלבול, תשוקה והכי חשוב אהבה ״אממ אממ״ שמעתי את האדס מכחכך בגרונו ניקו הסמיק ואני התרחקתי ממנו טיפה ״תודה אבא״ אמר ניקו ״אני תמיד פה ילדים שלי״ הוא ענה והעביר את מבטו מניקו להייזל ״בואו לפה״ הוא אמר ופתח את ידיו הייזל רצה לכיוון שלו וניקו התקדם גם הוא הם התחבקו שלושתם יחד למשך כמה דקות ״תשמרו אחד על השני״ אמר האדס לבסוף ״תמיד״ אמר ניקו מבלגן להייזל את השיער ״אני אוהב אתכם״ הוא אמר ונעלם.

היי! מקווה שתהנו מהפרק, אקח לי אולי קצת יותר זמן להעלות את שאר הפרקים כי היה לי משהו אישי בימים האחרונים ולא יכלתי לכתוב.
אל תשכחו להצביע ולהגיב אם אהבתם ;)

broken on the inside(בהקפאה)Where stories live. Discover now