broken on the inside(בהקפאה)

Part 6 - חלק א׳

*קפיצת זמן- יומיים לפני סיום החופש הגדול*
נ.מ- ניקו די אנג׳לו

עבר בערך חודש וחצי מאז הלילה שהם נכנסו לחדר וראו את החתכים שלי, וויל קיים את הבטחתו ובאמת לא שאל אותי בנושא למרות שהרגשתי שהוא מרגיש רע שלא יכול לעזור לי, לא רציתי לגרום לו להרגיש רע. הוא חשוב לי. וזה באמת לא אשמתו.

ניסיתי להתחמק מכמה שיותר אנשים בחודש הזה, ישבתי כל היום בחדר ואם לא בחדר הייתי יושב בגינה. לא היה לי בגלל תיאבון, אך וויל תמיד הביא לי אוכל והכריח אותי לאכול.

עוד יומיים אנחנו אמורים ללכת להוגוורטס ו-וויל אמר שהיום הולכים למקום שנקרא סימטת דיאגון ששם קונים דברים לבית ספר.

שכבתי במיטה, חושב על כל מה שקרה לי במהלך הזמן הזה. אולי היה עדיף שפשוט הייתי נשאר עם ביאנקה במלון לוטוס.

״ניקו בוא צריך לצאת״ וויל אמר בעודו נכנס לחדר ״אין לי כוח״ אמרתי והתהפכתי במיטה ״ניקס קדימה קום״ הוא אמר מניח נשיקות על הפנים שלי ״לא רוצה״ אמרתי בקול של ילד קטן ״אם תקום עכשיו אני אביא לך מקדונלדס בערב״ הוא אמר וברגע ששמעתי מקדונלדס קפצתי ממקומי ״או יופי עכשיו בוא נלך״ הוא אמר, מושיט לי את ידו ״תעשה לי שק קמח״ אמרתי ״מה?״ הוא שאל ״אני רוצה שק קמח״ אמרתי בקול ילדותי ״ברצינות מוות?״ הוא שאל ״כן״ הוא נאנח והסתובב ואני קפצתי על גבו וחייכתי חיוך קטן

״ברצינות ניקו?״ גייסון שאל עם מבט חצי משועשע חצי מיואש ״כן עכשיו שקט״ אמרתי לו ופניתי לוויל ״אני כוס מים אתה למטבח״ הוא התחיל ללכת לכיוון המטבח ״אתה רואה אם מה אני צריך להתמודד״ הוא אמר לגייסון שצחק משועשע ״וויל מיםםםם״ אמרתי ״בהצלחה אחי״ גייסון אמר מנסה להחזיק צחוק וויל רטן ״וויל מטבח וגרייס אתה הבא בתור״ אמרתי דופק לגייסון מבט הוא הפסיק לצחוק והסתכל עלי במבט מפוחד ואני כתגובה הוצאתי לו לשון ״ויל יותר מהר״ אמרתי ״ניקס כדי לך להיות בשקט ולהגיד תודה שאני בכלל עושה לך שק קמח״ הוא אמר רוטן ״אתה יכול גם לא לעשות לי ואני פשוט העלה לחדר וישאר שם״ אמרתי מתחיל לרדת אבל הוא חיזק את האחיזה ברגלי ונאנח ״פשוט תיהיה בשקט״ אמר והמשיך ללכת בזמן שאני חייכתי לעצמי.

אחרי ארוחת האוכל מולי אמרה שהולכים לסימטת דיאגון כדי לקנות את הציוד.
אני וויל עלינו להתארגן וכשירדו למטה כולם כבר היו שם ״הו עכשיו שכולם פה אפשר לצאת״ אמרה מולי בחיוך ״רק איך מגיעים לשם?״ שאל פרסי ״בעזרת אבקת פולו״ ענה הארי ״מזה אבקת פולו?״ שאלה אנבת. ״הרמיוני מתוקה אולי תדגימי להם איך משתמשים בזה?״ שאלה מולי והרמיוני אמרה שבסדר ולקחה אבקה סגולה ממשהו שהיה נראה כמו עציץ, נכנסה לתוך הלהבות של האח, זרקה אה האבקה מהיד תוך כדי שאומרת בקול חזק וברור ״סמטת דיאגון!״.