"אולי לא תיסע מחר?" טאהיונג שאל בטון עדין ומתוק, מעביר את אצבעותיו בשיערי. "אני חייב בייבי, זה שלב חובה במחקר של התואר שלי" אמרתי ונאנחתי, בית החזה שלי עולה ויורד כנגד שלו כשאני שוכב עליו בחיבוק. "למה אתה לא רוצה שאסע?" שאלתי וטאהיונג נותר שקט, הרמתי את ראשי מגופו והבטתי בעיניו שאינן מביטות בי.
אני, טאהיונג וג'אנגקוק היינו החברים הכי טובים מאז ימי התיכון ולמדנו יחד בבוסאן. החברות שלי ושל ג'אנגקוק התפתחה למערכת יחסים רומנטית והיינו בזוגיות במשך 3 שנים, עד שיום אחד טאה הגיע לדירה שלי ושל ג'אנגקוק וישב איתי לבדו, הוא התוודה בפניי כי הוא מרגיש אליי משהו כבר המון זמן אך לא היה לו האומץ להודות בכך משום שמערכת היחסים שלי ושל ג'אנגקוק הרתיעה אותו. שמחתי שהוא החליט להוריד את זה מליבו ולספר לי מה הוא מרגיש אך לא ידעתי מה לענות לו, ובדיוק ג'אנגקוק התפרץ לשיחה לאחר ששמע הכל ולגמרי לא אהב את ששמע, הוא החל לריב ולצעוק עליי ועל טאהיונג, והריב התדרדר לרמה בה ג'אנגקוק וטאהיונג הכו זה את זה... ניסיתי להפריד ביניהם אך ג'אנגקוק לגמרי התחרפן מקנאה והדף אותי לאחור. הוא ביקש ממני לבחור בינו לבין טאהיונג וכמובן שלא יכולתי לכן שתקתי. ג'אנגקוק סיים באותו הרגע את מערכת היחסים שלנו ואת החברות שלו עם טאהיונג, וביקש ממני לארוז את דבריי ולעזוב. הייתי פגוע כל כך והרגשתי מושפל מכל הסיטואציה ההיא, אז ארזתי את דבריי בלי להסס ועזבתי את הדירה בידיעה שאין לי לאן ללכת.. הייתי בדירתו של טאהיונג כמה ימים עד שהחלטנו לעבור לעיר מולדתו של טאהיונגי, דאגו, ושכרנו דירה לשנינו. עברה חצי שנה ואני וטאה התחלנו לצאת, עד עכשיו, כבר שנה של זוגיות מאושרת. שנינו ידענו שמגיע לנו יותר טוב, ושנינו מצולקים מאז, טאהיונג מתנהג אליי הכי טוב שיש והוא כל כך מפחד שאתחרט ואחזור אל ג'אנגקוק. אבל זה לא יקרה, ואני מקווה שהוא יבין את זה יום אחד.
"זה בגלל מה שאני חושב..?" שאלתי וטאהיונג נאנח, מרים את עיניו המודאגות לשלי, "שום דבר לא יקרה, אני מבטיח לך. אין סיכוי שאפגוש אותו בכלל, בוסאן היא עיר גדולה ואני נוסע רק בשביל לעבוד על התואר שלי ואחזור מיד כשאסיים" אמרתי בטון מרגיע וטאהיונג הנהן כשהקשיב להבטחתי.
"אז אולי תיתן לי רק להסיע אותך לשם?" טאהיונג הציע עם תקווה בעיניו שדעכה כשהנדתי בראשי, "אין צורך שתעשה את זה, אני יכול לנהוג לבד ואני לא רוצה להטריח אותך, אבל אני מעריך את זה מאוד בייב" אמרתי בחצי חיוך וחיבקתי אותו בחוזקה, מניח כמה נשיקות על בית החזה הלבוש שלו ומיד לאחר מכן מניח את ראשי עליו. הוא החזיר את אצבעותיו הארוכות לשיערי ותוך זמן קצר כבר נרדמתי בידיו, מרגיש שהוא מרים אותי לחדר השינה שלנו ומצטרף לישון איתי.
-
התעוררתי מוקדם בבוקר לכבוד היום הארוך שמחכה לי, מתמתח ומוציא כמה אנחות בתקווה לא להעיר את טאהיונגי. שלחתי את ידי על מנת לחבק אותו וגיליתי שהוא לא נמצא לידי. "טאהיונג?!" צעקתי בטון מעט מודאג, קולי מהדהד ברחבי הבית ומיד התרוממתי מן המיטה. אולי הוא בשירותים?
YOU ARE READING
Amnesia // Vminkook (boyxboyxboy)
Fanfictionג'ימין, טאהיונג וג'אנגקוק היו החברים הכי טובים, שלושתם גדלו בבוסאן ולמדו יחד, הם חוו ילדות מאושרת וחברות חזקה יחד עם מערכת היחסים ארוכת השנים של ג'ימין וג'אנגקוק- עד הריב שגרם לטאהיונג וג'אנגקוק להפוך ליריבים מושבעים. בעקבות כך, ג'ימין וג'אנגקוק נפ...
