Unfamous

Suck And Blow

‎אנחנו נכנסות, ליה מתחילה מעט לצווח ואני נוגעת לה ביד "סליחה סליחה, אני לגמרי רגועה, אוויר, הינה, אוויר"

‎נגשנו ישר לאזור השתייה, משקה אחר משקה משעמום מוגזם. "דניאל נכון?" לואי הגיח מאחוריי והושיט לנו 2 כוסות אדומות "בדיוק מה שרצינו" חייכתי אליו ולקחנו ממנו את המשקה. העפתי מבט לליה שנראתה במפתיע רגועה לגמרי.

‎"מי החברה שלך?"

‎"ליה, ואני חושבת שזאת הפעם הראשונה שאנחנו מכירים כמו שצריך"

‎"יש משהו במה שאת אומרת" הוא מצחקק ומסתכל על ליה, כאילו קולט שהיא לגמרי מתאפקת "מישהי שתתה יותר מידיי" הוא אומר לי וממשיך לצחוק, שיכור לגמרי בעצמו. "אני שומרת עליה". "השאלה היא מי שומר עלייך, איפה הארי באמת?"

‎"לא ראיתי אותו מאז שהגעתי האמת"

‎"אני אעשה סיבוב, אולי הוא בחדר" הוא אומר מרים את הכוס ללחיים באוויר לעבר שתינו וממשיך להסתובב

‎הסתכלתי על ליה וליה עליי, היה שקט כמה שניות, היא הסתכלה לעבר לואי וכשראתה כשהוא התרחק מספיק שחררה צרחה, "סליחה" לחשה לאנשים מסביבה, "הייתי צריכה לשחרר" צחקתי ולקחתי עוד כוסית.

‎"אני חושבת שעכשיו אני יכולה ללכת להציג את עצמי כמו שצריך" היא שלחה לי חיוך תחמני והלכה לעבר לואי.

‎בהמשך הערב המשכנו למשחקי שתייה שונים, כשכבר הרגשתי את הראש שלי דופק החלטתי שאני צריכה את השקט שלי ועליתי במדרגות למעלה, נכנסתי לחדר הראשון שראיתי שהוא לא שירותים שמשום מה יש פה המון.

‎סגרתי את הדלת ונרגעתי במעט מהשקט, עשיתי סיבוב ונמשכתי לשידות הספרים שלא נגמרות לאורך החדר, מעבירה מבט בין ספרים וסופרים שאני נורא אוהבת.

‎הדלת נפתחת ואני נלחצת, מסתכלת ומזהה את השיער המתולתל הזה. "אז כאן את מסתתרת"

‎"מדבר מי שלא היה כאן כל הלילה"

‎"ידעתי שחיפשת אותי" הוא מחייך כמנצח ואני מנסה לסתיר את אודם הלחיים שלי

‎"ממש לא.. אני פשוט.. של מי החדר הזה?"

‎"של מי את חושבת?"

‎"לואי?"

‎הוא צוחק ואני מבינה שזה החדר שלו "שלך.. לא ידעתי שאתה קורא"

‎"את לא מכירה אותי דניאל, אני בטוח שתגלי הרבה דברים שתאהבי"

‎"אל תהיה כל כך בטוח" חייכתי אליו "מה זה הדבר המפחיד הזה?" אמרתי והורתי לעבר הפסל השחור בחדרו

‎"זה מושו, הוא מתוק"

‎"אם לזה אתה קורא מתוק..." גיחחתי וראיתי שבחן את גופי

‎"זה יותר מתאים לך מהשמלה שלבשת, אני מניח שאלה בגדים שאת בחרת הפעם

‎גיחחתי "ליה בחרה מתוך בגדים להצעתי, הכי קרוב לבחירת לבוש כשזה מפגש שכולל אותך"

‎"אני אוהב הסגנון שלך" הוא אמר ושרר שקט, לא מביך, פשוט שקט. "אני שמח שהגעת בסוף"

‎"כן.. גם אני"

‎הוא התקרב אליי במעט ולקחתי צעד אחורה "את.. לחוצה ממני?" הוא אמר והיה נראה דואג "לא.. זה לא.. זה לא זה.. סליחה"

‎"את לא צריכה להצטער בפניי.."

‎"אני נפגעתי מספיק בעבר" נפלט לי ואני מקווה שהוא לא ישאל שאלות, שפשוט יבין שאני לא רוצה לדבר על זה ויעבור הלאה

‎הוא התבונן בי מעט ועזב את זה, "בטח לואי כבר הכניס אתכן למשחקי השתייה" הוא הסתכל בשעונו- " עוד מעט 1, זה אומר שסאק אנד בלואו מתחיל בשעה של לואי.

‎"סאק אנד בלואו?"

‎"סטודנטית שנה א שעוד לא מכירה את המשחק הזה? יש לך עוד דברים להשלים" סימן לי עם ראשו ללכת אחריו ויצאנו לסלון, בו כולם יושבים במעגל ולואי בהתלהבות עומד במרכז, בדיוק סיים לעבור על הכללים ומתיישב בהתלהבות במעגל, ליה לידו. הוא קולט שהארי ואני יורדים במדרגות ומנופף בידו, אנחנו מתיישבים והמשחק מתחיל

‎הארי קולט את בחינתי המבולבלת של המצב ומסביר לי את הכללים, "זה דף נייר, כל אחד שואב אותו חזק מספיק והוא מועבר מאחד לשני, הזוג שהנייר נופל להם במהלך ההעברה צריכים להתנשק ולשתות כוס נוספת של שתיה, את הנייר חותכים לחתיכה קטנה יותר ויותר עם התקדמות המשחק"

‎"זה שהתיישבת ליידי לא אומר שום דבר, יש לי תחושה שאהיה טובה בזה" אמרתי לו בהרמת גבה.

‎אנחנו באמת עוברים סיבובים נוספים בהצלחה, כשלואי נותן לנו בינהם עוד כוס ועוד כוס, כאילו מנסה לשכר אותנו בכוונה, אני והארי מעבירים עקיצות בין לבין הסיבובים והנייר אכן מגיע בכל סיבוב קטן יותר וקטן יותר, מקשה על המעבר התקין בינינו. "אני יודע שאת מתה לנשק אותי"

‎"תפסיק להחמיא לעצמך הארי אני מעדיפה לנשק את מושו"

‎הראש שלי מתחיל להסתובב, ומהשיחה המצחיקה עם הארי הסתובבתי לשאוב את הנייר מפיו של האדם משמאלי, ששאב את הנייר הקטן חזק מדיי ונחנק והשתעל "אני מניח שהמשחק נגמר" לואי אמר וקם עם ליה.

‎"אל תבכה, יהיו לך הזדמנויות נוספות הארי" אמרתי ומחיתי דמעות מזויפות מעיניו, לגמרי מגחכת משכרות

‎הארי הוציא פיסת נייר חדשה והסתכל עליי, מחכה שאענה לאתגר, התקרבתי אליו כהסכמה.

‎הארי שאב את פיסת הנייר וכשהתקרבתי נשף אותה החוצה

‎ "חצוף"

‎"אוליי" הוא חייך והסתכל עליי, התרחקתי במקצת והא חש בזה "אנחנו לא חייבים לעשות שום דבר שלא תרגישי בנוח בו" הוא אמר והסתכל לי עמוק בעיניים, ובמילים אלו, הרגשתי בטוחה, לא היה אכפת לי שהאלכוהול משחק בי כרגע ושהרגשות שלי מועצמים, ושכנראה מחר אכעס על ההחלטה שלי, שלמרות שאולי נראית שטותית, באיזה שהוא מקום, ולא כזה ביג דיל, בשבילי זה כן במיוחד אחרי מה שקרה, אני צריכה להיות בטוחה במקום שלי ולא להעמיד את עצמי אל מול מישהו ונחשפת לפגיעה, שוב.

‎נישקתי אותו.