friends don't lie

פרולוג

"קדימה אלה בואי יש הפסקה" אמילי חברתי הטובה מזה כמה שנים אמרה, "חכי שנייה הילד ההוא שישבנו איתו אתמול בהפסקה מאמירים שלח לי הודעה" אמרתי עם קצת התרגשות. אמילי ואני לומדות באורנים וצמוד אלינו נמצא עוד בית ספר ככה שאין ממש הפרדה.
אוי תסלחו לי על הגסות לא הצגתי את עצמי. אני אלה לי לוי אבל כולם קוראים לי אלה או אל איך שתרצו. אני לומדת בבית ספר אורנים בעיירה קטנה בצפון ביחד עם חברתי הטובה אמילי. אמילי ואני חברות הכי טובות כבר כמה שנים ולאחרונה היא התחילה לדבר עם חבורת בנים מבית הספר הסמוך אלינו אמירים, ובנינו אני חושבת שיש לי קראש קטן על דן, אחד הילדים בחבורה , טוב בתור זמרת ומוזיקאית תמיד הייתה לי חולשה למוזיקאיים.
אמילי משכה אותי מהיד ושאלה "איפה הוא אמר שתפגשו" פתחתי את הטלפון והסתכלתי על ההודעה "בספסלים מחוץ לבניין" אמרתי היא פערה את עיניה וצעקה "נו אז למה אנחנו מחכות?! בואי כבר מטומטמת" היא צחקה ומשכה אותי מהיד ויצאנו החוצה.
דן והחברים הכי טובים שלו אוראל, דורי, תומאס ואור ישבו על שולחן פיקניק חוץ לבניין בית הספר שלהם (בנקודה בה שני בתי הספר נפגשים) ישר כשהגענו כל הבנים הסתכלו עלינו "היי בנים" אמרתי ועברתי בין כל אחד לתת להם חיבוק לשלום, כשהגעתי לדן החיבוק שנתנו אחד לשנייה היה קצת יותר ארוך מהחיבוק שנתתי לשאר, כשניתקנו את החיבוק מבטנו הצטלבו ובהינו אחד בשנייה עד ש...