*נקודת מבט אלה*
קמתי מהשעון המעורר בשש בבוקר, כיביתי אותו ושכבתי במיטתי עם עיניים פקוחות וחשבתי על היום.
יום חמישי הגיע סוף סוף והיום אנחנו נפגשים בבית של תומאס והגוף שלי מלא בהתרגשות. קמתי ממיטתי עם אותה ההתרגשות שתקפה אותי כשחשבתי על מה שיקרה היום או יותר נכון מה שיכול לקרות היום. שמתי לי את השיר blinding lights של The weekend והתחלתי את הבוקר שלי באנרגיות טובות. צחצחתי את שיניי והתלבטתי מה ללבוש לבית הספר היום בשביל למשוך את צומת ליבו של דן, בסוף בחרתי בחולצת בית ספר שחורה ביחד עם ג'ינס כחול בהיר ורחב ונעליי AIR JORDAN בצבע שחור לבן. לאחר שהתלבשתי , התאפרתי והתארגנתי לבית הספר הכנתי לי ארוחת בוקר שתהיה לי למהלך היום לקחתי את האוזניות שלי ויצאתי לבית ספר.
לאחר הליכה של כ 15 שעה הגעתי לבית הספר , חצי שעה מוקדם יותר ממה שדן אמור להגיע, בגלל שבבית הספר שלו הלימודים מתחילים ב8.30 לעומת בית הספר שלי שבו הלימודים מתחילים בשמונה.
לאחר השעתיים הראשונות שבהם אמילי ואני למדנו ביחד (את שיעורי אנגלית אנחנו לומדות ביחד למרות שאנחנו בכיתות נפרדות)
אנחנו יוצאות לחצר ובדרך מדברות וצוחקות בנינו אבל בזמן שהיא מדברת המוח שלי במחשבות. אני רואה מרחוק את דן ומרגישה צביטה קטנה בלב כשאני רואה אותו יושב קרוב קרוב עם בחורה אחרת היא מניחה עליו ראש והם צוחקים על משהו שהוא אמר. אמילי שמה לב לכך היא חיבקה אותי ואמרה " עזבי את זה אלה בואי נלך למקום אחר אולי לקפיטריה? נלך להביא לך משהו מתוק" היא ניסתה למשוך אותי איתה ושנלך משם אבל הייתה לי הרגשה שמשהו פה לא בסדר. "תלכי את אני אבוא עוד מעט אני צריכה לדבר איתו" היא הינהנה בראש והתפצלנו, היא הלכה לקפיטריה ואני התקדמתי לדן. כשהוא קלט אותי הוא הוזיז מעליו את הבחורה ההיא אמר לה משהו שלא יכולתי לשמוע וחיבק אותה. המשכתי להתקדם עליו והסכלתי בטלפון שלי בכשביל להעביר את מחשבותיי מהמקרה שראיתי עכשיו לאיזה פוסט אקראי באינסטגרם. כשהרמתי את ראשי ראיתי אותו קרוב אליי, קרוב מידיי אפילו, ליבי התמלא בהתרגשות ופחד. הוא חיבק אותי לשלום ואמר "היי אלה מה קורה? איפה אמילי? ראיתי אותה מקודם" הוא אמר וחייך "אני בסדר דן מה איתך? ואמילי הלכה לקפיטריה" אמרתי בחיוך בטון נחמד הוא חייך אליי בחזרה ולרגע אחד שכחתי מהכול "רוצה שנלך לשבת בספסלים בבית ספר שלך? אולי הפעם לא יעיפו אותי כי אני מאורנים" אמרתי ושנינו צחקנו , 'אני אוהבת לראות אותו צוחקת' המחשבה עברה בראשי "כן בטח בואי נלך לשבת שם" הוא אמר והלכנו לשם.
בהתחלה דיברנו על מה שמתוכנן להיום , על מוזיקה ועל איזה פרויקט רובוטיקה שאני נמצאת בו והתפלאתי לראות עד כמה יש לי ולו נושאים משותפים, אבל כמו שיש לנו נושאים משותפים אנחנו גם נורא שונים ובעייני זה מקסים.
המשכנו לדבר ופתחתי את הטלפון לקרוא קצת אסטרולוגיה והורוסקופים כי אני נורא אוהבת. 'השבוע מציב בפנייך התחלות חדשות ובחירות שיכולות להוביל למשהו טוב אל תוותרי עכשיו' היה כתוב בהורוסקופ לבני מזל בתולה והופתעתי מכמה שזה היה מדויק "דן מה המזל שלך? אני מסתכלת על הורוסקופים נבדוק גם עלייך" אמרתי בקצת חשש שיחשוב שאני מוזרה כי אני מאמינה בדברים האלה אבל הוא חייך התקרב אליי ואמר "אני מזל קשת ואת?" חיפשתי מהר את ההורוסקופ של מזל קשת ואמרתי תוך כדי " אני מזל בתולה" אני אוהבת את המזל שלי סך הכול אחלה מזל 'בתולה וקשת זו לא התאמה כזו טובה אבל נסתדר' חשבתי וחייכתי לעצמי מהמחשבה.
קראנו את ההורוסקופ וצחקנו ואז מבטינו הצתלבו ובהינו אחד בשנייה, אני מרגישה את הדופק שלי עולה בזמן שהוא מתקרב אליי, ידו פוגשת את פניי ואני מחייכת מעט. אני מסוגלת להרגיש את נשימתו על שפתיי. אנחנו מתקרבים עוד טיפה ולפתע אני שומעת קול מוכר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היי אהובים אהובות ומה שבניהם . פרק שלישי הגיע. אתן.ם חושבים.ות שדן ואלה יתנשקו? או שאותו קול מוכר יהרוס את הרגע שלהם?
כנראה שנדע רק בפרק הבא.
למרות שרוב הסיכויים אני הולכת לעשות פרק הסברה על הדמויות על המראה שלהם ועל הקשר בניהן שלא תלכו לאיבוד. אומנם יהיה פרק הסבר על הדמויות אבל הן עדיין יוצגו בסיפור.
תשאירו קצת אהבה לפרקים האלה לוקח לי המון זמן לכתוב אותם.
Love you❤❤
YOU ARE READING
friends don't lie
Romanceחיה של אלה-לי לוי לא פשוטים בלשון המעטה, המשפחה הגדולה, הציפיות הגבוהות וההתמודדות עם כמה מחלות נפש מקשים על חיה.אבל זה נראה כאילו הכול קיבל תפנית ביום שפגשה את דן, דן היה החתיכה האחרונה בפאזל של חיה. אבל כשחבריהם הטוב ביותר מאיים על סיפור האהבה של...