חצוי או חובה

הקדמה

"נו אנבת', זרמי איתי. יהיה כיף." התחננה פייפר.

"איזה כיף, נראה לך שכיף לשחק עם פרסי וריינה, וג'ייסון, וליאו, או אני רק יכולה לדמיין את כל הדברים הנוראיים של ליאו." היא ענתה.

"נו... אנחנו חייבים את זה, פליזזזז." היא עשתה לה מבט כזה, ואנבת' שמה לב שקצת דיבור הקסמה היה במשפט.

"פייפר, זה לא הוגן, אסור לך." אמרה אנבת' והניפה אצבע כלפי פייפר.

"לא השארת לי ברירה." ענתה לה פייפר.

"טוב, אוף. פרסי, ג'ייסון, פרנק, הייזל, ריינה, ניקו. בואו." צעקה אנבת'. עוד כמה קריאות וכולם באו.

*מלמולי ספירה מצד פייפר*-

"שמונה, אנחנו אמורים להיות תשע. אנבת', מה עם ליאו, שכחת אותו." אמרה פייפר.

"ממש לא שכחתי אותו, אני פשוט באמת לא רוצה לשחק איתו אמת או חובה." היא ענתה.

"אז לזה קראת לנו? אני ממש לא רוצה לשחק איתכם אמת או חובה, לא לא לא." אמר ניקו והתחיל ללכת. 

"נו מה אכפת לך, יהיה כיף." אמרה פייפר, ושוב הכניסה דיבור הקסמה למשפט. ניקו לא ענה, פשוט חזר לשם.

אנבת' הלכה לקרוא לליאו בזמן שפייפר הביאה בקבוק, וכולם התיישבו בביתן פוסידון, שהיה הכי מזמין מבין כל הביתנים הריקים שהייתה להם רשות להיכנס אליהם (האדס, זאוס או פוסידון? לגמרי פוסידון).

"אז מתחילים?" שאלה פייפר וסובבה את הבקבוק.