First Crush

פרק 2

(נ.מ הארי)
אז עבר יום והתחלנו לצלם את הקליפ. היינו נורא מרוצים מהתוצאה. העלנו את הקליפ ליוטיוב. בנתיים היה לנו עוד אודישן שיכריע אם נגיע לגמר או לא - התרגשנו נורא, הרגישו את כמות הפרפרים בבטן שלי. אחרי ששרנו באודישן את השיר החדש שלנו, השופטים אמרו ״וואו! וואן דיירקשן, אנחנו שמחים לבשר לכם שאתם בגמר!״ כלכך התרגשתי. לא חשבתי שיאהבו אותי. חשבתי שאני סתם עוד אחד שחי בסרט שהוא איזה ביונסה.. אבל לא. האמת שלא היה לי הרבה ביטחון, והייתי ביישן נורא. אחר כך לואי רשם לי בוואטסאפ את זה:

לואי טומלינסון
לואי: היי הארי
אני: היי לואי
לואי: רציתי לשאול אם תרצה מתישהו להיפגש... כי למה לא בעצם?
הארי: בטח אני אשמח, מתי תרצה?
לואי: אתה יכול היום ב16:30?
הארי: האמת שכן, וזה בדיוק אחרי החזרות לגמר
לואי: אז קבענו?
הארי: קבענו, ניפגש

היו לי פרפרים בבטן. אף פעם לא חשבתי שאי פעם יהיו לי פרפרים בבטן בגלל מישהו שאני בקושי מכיר. אני לא יודע למה וזה הרגיש כלכך מוזר. אז קבענו להיפגש ועכשיו השעה 16:00. אני צריך להתארגן!

(נ.מ לואי)
וואו. אני לא מאמין שאזרתי אומץ וקבעתי להיפגש עם הארי. אני לא יכול לחכות לפגישה שלי איתו! אני לא יודע למה, אבל בכל פעם שאני פוגש אותו יש לי פרפרים בבטן. פשוט יש לו חיוך כזה אלוהי! אני יודע שזה קיטצ׳י אבל מה אני אעשה?! אני חושב שהתאהבתי בו... למרות שאנחנו מכירים רק שבועיים ושלושה ימים. (כן כן אני סופר את הימים שאנחנו מכירים, אתם לא צריכים להגיד לי שזה קיטצ׳י כי אני יודע). טוב התארגנתי ועכשיו השעה 16:20. די הקדמתי, מה אני אעשה אני לא עומד בלחץ! או, הנה הוא הגיע. ״היי לואי״ אמר הארי וחייך, ״היי הארי״ השבתי. ״בוא נכיר קצת, אנחנו לא יודעים אחד על השני כמעט כלום״ הוא אמר, וישר הנהנתי. ״תתחיל אתה״ אמרתי, והוא התחיל לשפוך. ״כל חיי אמא שלי לא תמכה בי, אמרה שאני כישלון, אמרה שאני לא מסוגל להצליח בחיים. ביום שסיפרתי לה שאני רוצה לגשת לאודישן באקס פקטור היא ישר התחילה להגיד ש... שאני פשוט חתיכת כישלון ושאני בחיים לא אתקבל. אבל שלשום אני פשוט שפכתי לה הכל והיא כלכך הצטערה, היא אמרה שהיא לא תעשה את זה בחיים שוב, היא נשבעה. טוב חפרתי, תורך״. וישר התחלתי לשפוך, בדיוק כמוהו. ״מאז שאני ילד קטן אבא שלי נפטר, ואין לי שום זיכרון ממנו. אני תמיד חלמתי ודמיינתי איך הוא נראה, מתמונות שאמא שלי הראתה לי. ולפני שנה, התחלתי להיות בדיכאון. אני לא זוכר מתי בעצם לא הייתי בדיכאון אי פעם. אני בכיתי כל יום מאז במשך שנה, ולפני כמה חודשים הפסקתי. אמרתי לעצמי למה לבזבז את החיים על לבכות כל יום כשאפשר לנצל אותם? בכל זאת, חיים רק פעם אחת. וזה הסיפור שלי. אני יודע גם הסיפור שלי די ארוך״ ״ממש לא״ אמר הארי, ״אני כלכך עצוב לשמוע שאבא שלך נפטר, שתדע שאם אתה צריך משהו, אני תמיד פה לצידך.״ הוא היה כלכך חמוד, אף אחד לא דאג לי ככה מאז שאבא שלי נפטר. תמיד קיוויתי וחיכיתי למישהו כזה, שיחבק וילטף אותי. ״טוב, נשפכנו יותר מדי״ אמר הארי, ״בוא נספר עכשיו משהו שמח שקרה לנו בחיים. הפעם אתה תתחיל״. אז קצת חשבתי, ואז ישר נזכרתי, ״האמת שזה קרה לא מזמן, זאת הלהקה.״ אמרתי וחייכתי. ״זה בדיוק מה שרציתי להגיד!״, הוא אמר וצחקק. הצחוק שלו כלכך יפה. באותו רגע רציתי פשוט לשכוח מהכל ולנשק אותו. לואי, אתה קיטצ׳י! תתרכז. אוף אבל הוא כזה חתיך, איך אפשר שלא לאהוב את הפרצוף הזה? אחר כך התקרבנו לנשיקה ו... הארי התנגד. ״אנחנו לא מכירים מספיק כדי להיות ביחד״, אמר הארי, כשעיניי עוד שנייה דומעות. שתקתי והלכתי. לא ידעתי מה להגיד באותו הרגע. ״לואי, חכה!״ הוא אמר, ועצרתי במקומי. ״אני לא רוצה שמה שקרה עכשיו יהרוס את החברות בינינו״ ״אתה צודק״, אמרתי, ״אני מצטער שברחתי ככה, פשוט לא ידעתי מה להגיד באותו הרגע.״ ״זה בסדר״, אמר הארי, ״לכולם זה קורה.״

(נ.מ הארי)
אני לא מאמין, אני לא מאמין! איך התנגדתי? אני הרי רציתי שזה יקרה! למה עשיתי את זה?! הוא בטח נפגע ממני. אני חייב לפצות אותו על זה. אבל עם מה? אוקיי, יש לי רעיון. זאין סיפר לי שיש לו מחר יום הולדת (לואי וזאין היו חברים טובים עוד לפני הלהקה), אז אני אארגן לו מסיבת הפתעה. הוא בטח ישמח ממש, אני מקווה.

מארגנים ללואי מסיבת הפתעה
נייל: טוב אז ככה, מחר הארי יקח את לואי לאיזשהו מקום, לא משנה איזה, לכבוד היום הולדת שלו, ובזמן הזה אני, זאין וליאם נלך לארגן אצלו בבית את המסיבה.
הארי: סגור
זאין: סגור
ליאם: סגור

*יום למחרת*

טוב, אז אני צריך לקחת את לואי לאנשהו ואני לא יודע לאן. אולי ללונה פארק? האמת, שזה רעיון לא רע. טוב אז אני אקח אותו ללונה פארק ונייל, זאין וליאם יארגנו את המסיבה. ״היי הארי, מה אתה עושה פה?״ לואי אמר, ״אני פה כי שמעתי שיש לך היום יום הולדת!״ ״וואו, מרשים״ הוא אמר, איך הוא ציפה שאני לא אדע שזאת היום הולדת שלו? איך אפשר שלא? ״אז החלטתי לקחת אותך ללונה פארק״ אמרתי, ״וואו, איזה כיף״ הוא אמר. התחלתי לנהוג וכשנכנסנו לאוטו הוא אמר ״וואו, הארי, לא ידעתי שיש לך רישיון״, ״יש עוד המון דברים שאתה לא יודע עליי״, אמרתי, אוף למה אמרתי את זה הוא בטח ירגיש רע שלא סיפרתי לו את זה אתמול. ״אז תספר לי עוד דברים עליך״ הוא אמר, ״דברים שאני לא יודע״. התחלתי לספר. בגלל שהלונה פארק די רחוק אז שמנו גם שירים בדרך, שירים שהוא בחר. אני לא יכול לעמוד בפרצוף המתוק הזה שלו, ברור שהייתי נותן לו לבחור שירים. והאמת, שיש לו טעם מוזיקלי בדיוק כמו שלי. הוא בחר שירים שגם אני ממש אוהב. והוא נרדם, הוא כזה חמוד כשהוא ישן! ״לואי, הגענו״, לחשתי, ״אני קם״, אמר לואי כשהוא חצי רדום. הוא קם ונכנסנו ללונה פארק. כשעלינו ביחד לרכבת הרים שנינו הקאנו. זה היה כלכך מצחיק. אחר כך עלינו על עוד כמה מתקנים וישבנו לאכול קצת על ספסל. ״אתה כלכך חתיך״, אמרתי בלחש, בבקשה שהוא לא שמע. ״גם אתה״, הוא לחש, ופשוט הסמקתי. זה היה רגע כלכך רומנטי, ופשוט נהניתי באותו הרגע. היו לי פרפרים בבטן ברמה מטורפת, הם השתגעו בתוכי. אחר כך טיפה התקרבנו ואחר כך עוד טיפה ו...
חלק 3?🥰