First Crush

פרק 7

היי :)
לפני שאתם מתחילים לקרוא את פרק 7 יש לי משהו לומר...
אני רציתי לכתוב עוד פרק אחד אחרון לפני שאני יוצאת להפסקה, זה פשוט חזק ממני... אני לא יכולה ככה לצאת להפסקה בידיעה שלא כתבתי לכם כלכך הרבה זמן!
אז הנה :)
סורי על החפירה, תהנו

~~~

(נ.מ לואי)
אז חשבתי על זה ו... החלטתי להתקשר להארי. אני חייב לספר לו את מה שקרה. אני לא מסוגל לחיות שנייה אחת בלעדיו... אני מרגיש מרוקן מבפנים. לקחתי את הטלפון וחייגתי ופתאום דייזי ופיבי נכנסו אליי לחדר, אני בהלם שהן גדלו כלכך מהר, אני זוכר אותן כשהן היו תינוקות חמודות ועכשיו הן כבר בנות 11.. הן נכנסו ומיד חיבקתי אותן. לא ראיתי אותן המון זמן. ״לואי התגעגענו אליך״ דייזי אמרה ופיבי הסכימה. ״גם אני, לא ראיתי אתכן מלא זמן״ אמרתי. ״איזה כיף שסוף סוף נפגשנו״. פיבי הציצה לי בטלפון פתאום וראתה שרשום ״הארולד״. ״מי זה?״ שאתה וחטפה את הטלפון מידיי. ״אף אחד, תחזירי לי את הטלפון״ אמרתי ״גם אם תמשיך להתחנן זה לא יעזור... אנחנו מתקשרות אליו״ פיבי אמרה וברחה מחדרי יחד עם דייזי. רצתי אחריהן וראיתי שנכנסו לחדרו ונעלו את עצמן. יופי. עכשיו הן יתקשרו להארי ויביכו אותי...

(נ.מ הארי)
אז ראיתי שלואי התקשר אליי ונבהלתי לכמה שניות, אבל לאחר מכן עניתי. ״הלו?״ שאלתי ללא מענה. לאחר כמה שניות שמעתי מישהי שואלת ״מי אתה?״ ״מי את? ואיפה לואי?״ שאלתי. ״אני דייזי אחותו הקטנה, ופה לידי זאת פיבי, תגידי שלום פיבי״ - ״שלום״ היא אמרה, ושמעתי מעט צחקוקים לאחר מכן. ״מה אתה בשביל לואי?״ הן שאלו והרגשתי לחץ בחזה לשנייה קלה, אך לאחר מכן עניתי ״אני הייתי החבר שלו״ אני לא מאמין שאמרתי את זה ״אוו... אם כך רציתי לבשר לך שמקודם לואי ניסה להתקשר אליך אבל אז הפרענו לו״ אמרה אחת מהן, לא בטוח מי. ״באמת? מה הוא רצה?״ שאלתי, בתקווה שידעו משהו ״אנחנו לא יודעות, ניתן לך אותו״ אמרה, עדיין לא בטוח מי מהן. ״לואי! הארולד שרצית לדבר איתו פה על הקו קח אותו!״ שמעתי אותן צועקות. צחקקתי מעט כשקראו לי ״הארולד״, כנראה ככה לואי קורא לי בטלפון ״תנו לי אותו!״ שמעתי את לואי אומר, נשמע קצת מובך מהסיטואציה ״הארולד... מצטער על מה שקרה עכשיו״ שמעתי מהצד השני של הטלפון, הנהנתי בהרגשה שידע שהנהנתי. ״אז מה קרה? מה רצית?״ שאלתי ״האמת היא ש... רציתי לספר לך את האמת״ איזו אמת? אני לא מבין ״מה קרה? איזו אמת?״ ״אז הסוכן שלי הכריח אותי להיפרד ממך... הוא אמר לי שאם לא אפרד ממך הוא יהרוס לך את החיים... ולא רציתי שזה יקרה. פחדתי שהוא יעשה לך משהו״ שמעתי נדהם למשמע אוזניי, הוא רציני? ״מה זאת אומרת ׳יהרוס לי את החיים׳? מה הוא רצה לעשות?״ שאלתי עדיין קצת בהלם ״אני לא יודע, הוא לא אמר לי״ אמר, אני עדיין לא מבין. ״תן לי להבין, הוא איים שהוא יפגע בי? מה זאת אומרת? אסור לו לעשות את זה״ אמרתי, ״אני יודע, אבל פחדתי שהוא יעשה את זה בכל זאת, אני מצטער כלכך, אתה אפילו לא מבין כמה״ ״חכה שתי דקות אני בדרך״ אמרתי, תוך כדי יוצא לאוטו חוגר חגורה ומתחיל לנסוע ״אתה בטוח? הוא אמור לבוא אליי בקרוב״ אמר ״אל תדאג, הוא לא יבוא״ אמרתי ״אוקיי״ השיב. נסעתי והגעתי לביתו, עדיין על הקו בשיחה, שימי את נשימותיו ״היי הכל בסדר? הנשימות שלך נשמעות כבדות״ ״כן הכל בסדר... אני מחכה לך״ אמר, הרגשתי ששיקר. יצאתי מהרכב ונעלתי אותו בעזרת המפתח, מתקדם לביתו של לואי ומצלצל בפעמון הדלת. לפתע רואה מישהי שנראית בת עשר בערך, נורא חמודה פותחת לי ״שלום! אני פיבי ופה נמצאת דייזי- היא מתביישת אז היא מתחבאת מאחורי הקיר״ אמרה, כנראה שלא ראיתי את דייזי שהתחבאה בצד. ״היי..״ אמרה בטיפה ביישנות. צחקקתי מעט והחזרתי ״שלום, אתן יודעות איפה לואי?״ ״כן הוא בחדר שלו״ אמרו והובילו אותי, למרות שידעתי איפה זה נמצא. ״הו הארולד!״ שמעתי את לואי כאשר ראה אותי עם אחיותיו הקטנות ״פיבי, דייזי, לכו לחדר שלכם בבקשה, טוב?״ לואי שאל אותן והנידו עם ראשן לשלילה. ״אני אתן לכן שוקולד אחרי זה״ אמר ומיד קנה אותן, הן מיהרו לצאת מהחדר. ״אז היי...״ שבר את השקט לאחר כמה שניות ״היי..״ עניתי. ״אז אממ רציתי להסביר לך יותר את מה שקרה, יותר נכון להשמיע לך את ההקלטה של הסוכן שלי אומר את כל מה שאמר״ ״אוקיי״ (ה.כ כשהכלב יהיה מודגש בצורה כזאת זה אומר שזה פלאשבק ואני גם אודיע לפני פלאשבק)