׳היום יהיה יום טוב׳. הוא חייב להיות, אחרי כל האירועים שקרו בימים האחרונים, באמת איך דברים יכולים להיות גרועים יותר? קמתי מהמיטה, מקדימה את צליל השעון המעורר בשעה והולכת למקלחות, מצחצחת שיניים ולובשת גופייה אפורה ומכנסיים שחורים.
החלטתי ללכת לרוץ. לפני שנכנסתי לכלא הייתי רצה כמעט כל בוקר, אין סיבה להפסיק עכשיו- במיוחד שזה יכול לתת לי מקום מפלט משלי.
אני לא מאמינה שאני באמת בתוך בית כלא, דיברתי לעצמי בדרך שעשיתי אל מסלול הריצה. אם הייתם אומרים לכל אחד שפה אני אהיה לפני גיל 20 הוא ודאי היה צוחק לכם בפנים, למה הכל לא יכל להישאר כפי שהיה?
נכון, דברים לא היו מושלמים אבל אהבתי את השגרה הקטנה שהייתה לי עם הארי בשנתיים האחרונות. ניסיתי להוציא אותו מהעסק של הסמים עם נייל אבל כמובן שהוא שכנע אותי שאין לי ממה לפחד או לדאוג, ונפלתי לשכנועים שלו כמו שנפלתי בשבילו. חוץ מזה, היינו צריכים את הכסף.
התחלתי כבר לרוץ את שני הסיבובים הראשונים, מזהה בחור נוסף מצטרף אליי ורץ קצת מאחוריי, סובבתי את ראשי וחייכתי לראות את ליאם, מאיפה הוא הגיע? האטתי מעט את הקצב עד שקלטתי לפתע שהוא מנסה להשיג אותי, רגע.. הוא רוצה להתחרות, יכול להיות?
צחקתי קצת, אין בעיה... הרגליים שלי האיצו כשפעימות ליבי דפקו מהר יותר, האנדרנלין משתלט, ליאם גם התאמץ, צוחק, היינו ממש קרובים לקו הסיום, כל אחד מנסה להתעלות על האחר, מגניבים מבטים חטופים, עוד מעט שם.. עוד קצת... ו..זהו, חצינו את הקו המסומן בלבן ועצרנו את הריצה המהירה.
ניצחתי, נראה לי... יכול להיות. ניסיתי לסדר את נשמתי ואחזתי בברכיי לתמיכה כשנשענתי קדימה.
״לא רע״ הוא אמר בין נשימות מהירות. ״לא רע, הא?״ צחקתי והוא חייך, הייתי טובה והוא יודע את זה. בחיי, כמה התגעגעתי לריצות.
״בואי נלך להתקלח לפני שהאקשן יתחיל״ הוא קרץ וחזרנו למבנה הענקי.
נכנסנו לתוך החלל האקוסטי של המקלחות, הארי נמצא שם כבר עם צ׳ייס. ״היי יפה״ הוא חייך אליי, ליאם נהם והלך מאיתנו. ״יש לך בעיה ליאם?״ הארי דיבר לגבו של ליאם שפנה אליו בחדות. ליאם המשיך ללכת, לא מוטרד מקולו של הארי.
״זה מה שחשבתי״ הארי צעק ואני לקחתי את זרועו בידי, מנסה למשוך אותו לכיווני. מה נכנס בו? למה הוא מנסה להתגרות בו ככה?
אותו יום. שעתיים אחר כך. מחסן 6- אלקטרוניקה. דין מסביר לי איך להפעיל חזרה את המחשב שהתעסקתי איתו. כבר חצי שעה שאנחנו מול חוברת ההוראות, דין מרכין את ראשו מתסכול כשהספר חסר תועלת אל מול מחשב הסיוט הזה. ״המינגס, טוב שאתה כאן״ דין קרא והראש שלי הסתובב במידיות לנקודה מאחוריי שאליה דין דיבר.
שיין הופיע שם עם חיוך זחוח ואני הרגשתי את המוח שלי בקריסת מערכות. אני זוכרת איך הוא היה מספיק טיפש לחשוב שאני אבגוד בהארי בשנייה הראשונה שתהיה לי.
״המחשב עושה לי בעיות שוב, תעזור לה, תטפל בזה״ דין אמר והלך מיואש.
שיין מתיישב בספסל צמוד אליי ״אל תדאג...״ הוא צועק לו ואז לוחש את החלק האחרון ״...אני אטפל בה כמו שצריך״.
אז אולי זה לא יהיה יום טוב כמו שחשבתי.
YOU ARE READING
LOCKED UP
Fanfictionהוא היה אכזר. הוא היה אלים. והוא גרר איתי למטה איתו. -ONE DIRECTION- •שימוש בשפה גסה• •תכנים מיניים• || קריאה מהנה || *הקריאה על האחריות שלכן*
