''.... ושהיא לא תחזור''
הוא השתתק . עכשיו הבנתי מדוע הוא עשה מה שעשה . הוא לא רצה להציק לי ולפיטה , הוא רצה שלא ייקרה לנו מה שקרה לו , לאבד את אהבת חייך . ''היימטיץ'-'' הוא קטע אותי בתנועת נפנוף של היד ואמר ''מספיק עם העבר חזרי לביתך ולפיטה אני לא אטריד אותך יותר בקשר לחתונה . ובבקשה ממך , תשמרי על זה בסוד , גם מפיטה'' הוא עלה למעלה לחדרו והשאיר אותה לבד במטבח , בוהה דרך החלון בשמים המעוננים . סימן לכך שעוד מעט יירד גשם .
חזרתי הביתה וכל הדרך הייתי טרודה במה שהיימיטץ' סיפר לי הרגע , וכמובן הרגשתי רע על כך שצעקתי עליו . ברגע שחזרתי הביתה שכחתי את הדאגות להיימיטץ' . עוד מחוץ לדלת שמעתי קולות קלושים , אבל הרי מי מגיע לשכונת המנצחים של מחוז 12 ? אנשים התחילו לחזור עם הזמן אבל אין להם מה לעשות פה . פתחתי את הדלת ושמעתי את הקולות באופן קצת יותר חד וברור . ישר זיהיתי את קולו של פיטה וידעתי ששמעתי איפשהו את הקול השני , אבל לא הבנתי מאיפה . תוך דקה הבנתי על מה הם מדברים . על החתונה שלי ושל פיטה . נכנסתי למטבח מאט דרוכה וישר ראיתי את פיילור , והוקל לי . הייתי מבולבלת אבל הוקל לי שזאת היא . היא חייכה לעברי ואמרה בקול מתוק ''מזל טוב על האירוסים'' הודיתי לה בתודה . ''אני לא רוצה לצאת חצופה או גסת רוח'' , התחלתי להגיד , ''אבל מה את עושה פה ? חשבתי שעם כל מה שקרה והבחירות שמתקרבות את ממש עסוקה'' ''כן זה נכון'' ענתה לי . ''אבל אחרי שפיטה התקשר אליי וסיפר לי על האירוסים חשבתי שאולי תשקלו לערוך את החתונה בקפיטול , ואולי להזמין אותי ? ולתת לי איזה תפקיד ? זה יכול ממש לעזור לי בבחירות'' היא אמרה בקול עם מעט חרטה ותקווה . 'הנה זה שוב' חשבתי לעצמי , הצביעות של הקפיטול . היא עד לא מזמן הייתה ראשת הממשלה של מחוז 8 , ובשנייה שהשתלטה על העניינים הכוח עלה לה לראש . ''תראי , אני רוצה שתנצחי , אבל אני לא רוצה להשתמש בחתונה בתור כלי משחק לקפיטול'' השתתקתי לשנייה כדי לתת לה להתחיל להבין את הכיוון שאליו חתרתי והמשכתי ''בניגוד להצעת נישואים של פיטה , הפעם זה לא חלק מתוכנית להישרדות או בידור על פאנם . זה בשבילי . ובשבילו . ולא אכפת לי שתהיי נוכחת בחתונה – להפך , אני אשמח . אבל החתונה תתבצע פה , במחוז 12 . אם יהיה חייב נשדר את הטקס בכל פאנם , זה הכי הרבה שאני מוכנה אליו .'' היא נראתה מובסת . ''תראי-'' היא החלה לומר אבל קטעתי אותה ''לא . הנישואים האלה הם משהו בשבילי . את אולי לא מבינה כי את לא זאת שהייתה צריכה להשתתף במשחקי הרעב – בשניים ברצף תוך כדי שסנואו מאיים על כל מי שחשוב לך והמחוזות רוצים שתתחילי מרד . אבל עכשיו זה עבר , סנואו איננו וזה הזמן לדף חדש לכל פאנם , כולל אותי . אני לא רוצה יותר להיות העורבני החקיין . אז או שתביאי כמה מצלמות ואת עצמך לחתונה או שתלכי עכשיו'' אמרתי ונימת אגרסיביות בקולי ''קטניס'' אמר פיטה ברוך ''לא! , אני לא אוותר הפעם'' אמרתי , אבל הפעם בשבילו ''פיטה , אני רוצה אותך , חיים שקטים איתך . לא את כל פאנם מסתכלת עליי בציפייה'' הוא נראה כמי שאינו יודע לענות . מצד אחד ידעתי שזה כל מה שהוא רצה לשמוע , מצד שני הוא רצה לרצות את פיילור . היא החליטה להתערב ''קטניס תראי , אני מבינה שעברת הרבה , אבל את העורבני החקיין , ואלייך פאנם נושאת עיניים והם זקוקים לך – ועכשיו יותר מתמיד . ''לא את לא מבינה'' אמרתי ועיניי נוצצות מדמעות ''אני לא רציתי את כל זה'' הצעתי עם זרועותיי לצדדיי ''הדבר היחיד הטוב שיצא לי מכל זה הוא פיטה . אני לא רוצה את הפרסום הזה , אני לא קרייריסטית , אני לא בנויה לזה . אני פשוט לא רוצה , ואולי את שכחת אבל אחרי הכל מתחת לכל המסכות והתגיות שאנשים שמים עליי , של בוגדת , של מושיעה , של אויבת , של העורבני החקיין לעזאזל אנשים קראו לי מבולבלת נפשית , אבל מתחת לכל זה , אני בסה"כ בנאדם . אבל נראה שאת – ואיתך גם כל פאנם שכחתם את זה .'' היא נראתה מזועזעת כאילו לא ציפתה שאני אגיד את זה . גם אני לא ציפיתי מעצמי לזה , אף פעם לא דיברתי כ''כ הרבה חוץ מהפעמים שבהן שרתי . ''את צודקת , אולי אני לא מבינה'' היא אמרה בקול חמוץ ומאוכזב ''אבל מה שאני כן מבינה , הוא שאני כרגע ראשת הממשלה ושתושבי פאנם זקוקים לי , זקוקים לך .'' ''טוב , זה הדבר הכי נכון וגם זה בקושי שאמרת היום'' מלמלתי לעצמי ונדמה שהיא לא שמעה , וגם אם כן היא התעלמה ''מכיוון שהנושא מסעיר אותך אני אתן לך עוד יום לחשוב על זה ותתקשרי אליי כשתחליטי עד כמה את מוכנה בשביל מי שתלה בך את תקוותיו , מי שהפקיד את עתידו בידייך . נאנחתי כי זה לא היה נכון , אני עשיתי מה שהיימטיץ' , שקוין , אפילו סנואו ופלוטראך אמרו לי לעשות . אבל לא היה לי כוח להתווכח יותר . פתאום הרגשתי עייפות נוחתת עליי ובלי התראה מוקדמת עליתי למיטה ''לילה טוב'' מלמלתי לכיוונם על אף שלא היה לילה . '' עליתי למעלה ושמעתי אותה ואת פיטה ממשיכים לדבר עוד קצת עד שלבסוף הדלת נסגרה . שמעתי את צעדיו של פיטה במדרגות עד שהגיע לחדר השינה , ונשכב ליידי על המיטה . ''למה ?'' שמעתי אותו אומר לי , אבל לא הייתי במצב רוח לשיחה ''פשוט תחבק אותי ביקשתי'' שמעתי אותו נאנח קלות אבל הוא עשה כמו שביקשתי . הוא ליטף את שערי בזמן שראשי היה מונח על חזהו שלו ונרדמתי .
יצא פרק קצר אז סליחה אבל אנממ כן
YOU ARE READING
כאילו זה היה אתמול - משחקי הרעב
Adventureהזמן שבין סוף הספר עורבני חקיין והאפילוג שלו . עם מה התמודדו קטניס ופיטה ? מה עשו ואיך נראו חייהם החדשים אחרי כל מה שעברו ? אויש נו עזבו אותי אני גרועה בזה וזה גם ככה הולך להיןת כושל תהנו ¿