הסיפור של הרמיוני

הילד שנשאר בחיים

נ.מ. הארי
אחרי השיחה עם דמבלדור הרגשתי שחזרתי למציאות, לא זזתי ונשארתי באותו מצב שהייתי כשנפלתי מהקללה ההורגת. לא היה חלק בגוף שלי שלא כאב, ואיפה שהקללה פגעה הכי כאב אבל לא זזתי

חשבתי שאוכלי המוות יתרגשו אבל הדבר היחיד ששמעתי היה את קולה של בלטריקס לסטרינג'
"אדון...אדון אתה בסדר?" היא שאלה
"אינני צריך את עזרתך" שמעתי את וולדמורט אומר
"הילד? הוא מת?" שאלה שוב בלטריקס

"את, תבדקי" אמר וולדמורט והצביע על מישהי
שהיא הגיעה אלי היא שאלה אותי: "דראקו הוא... בחיים?"
זיהיתי את מי שדיברה בתור נרקיסה מאלפוי אימו של דראקו, למען האמת הופתעתי שאכפת לה ממנו בהתחשב בזה שהוא ברח מהבית ותומך במסדר עוף החול

בלי שידעתי מה אני עושה עניתי לה: "כן" אמרתי בשקט
היא התרוממה ואמרה: "הוא מת" ואז כל אוכלי המוות הריעו

ואז וולדמורט שוב דיבר "נראה מה יהיה להם להגיד על מות הגיבור שלהם, מי ירים את הגופה?" וולדמורט שאל ואז נשמע צחוק משאר אוכלי המוות
"אתה תרים אותו האגריד, אבל הרכיבו לו את המשקפיים שיוכלו לזהות אותו" וולדמורט אמר

נ.מ. פרסי
הבוקר כבר עלה ואנחנו מנסים להבין איפה הארי, גם מוולדמורט לא שמענו והתחלנו לדאוג

"פרסי כדי שתנוח" סיריוס אמר לי
"אני בסדר אל תדאג" עניתי
"כרגע אבל יכול להיות שבעוד כמה שעות... אף אחד לא יהיה בסדר" הוא אמר ומעט פחד נשמע בקולו
"סיריוס, לא משנה מה יקרה אנחנו נהיה בסדר" ניסיתי להרגיע אותו

"מאיפה יש לך את הביטחון הזה פרסי? אתה יודע בידיוק כמוני מה יהיה העתיד שלך אם נפסיד" הוא שאל אותי
"אני פשוט מאמין שיהיה בסדר, וגם אם מה שאתה אומר יקרה אז נתמודד אם זה, כי תמיד יש בררה. זה פשוט תלוי באיך שתבחר להסתכל על המציאות ועל עצמך" אמרתי לו
"הלוואי שאתה צודק" הוא אמר
"אני צודק כי אני בוחר להאמין בזה" אמרתי והלכתי לחפש את אנבת'

"הי" אמרתי כשמצאתי אותה
"הי" היא אמרה לי בחיוך "מה אם סיריוס?" היא שאלה
"הוא בסדר, עד כמה שאפשר כמובן" השבתי
"זה מאוד שונה מהמלחמות בטיטאנים ובהענקים" אנבת' אמרה לי
"כן... אני חושב שבעיקר מנטלית" אמרתי

אנבת' חייכה "למה?" היא שאלה
"כי סבא שלי אולי לא בעל אותן יכולות כמו של אדון הטיטאנים או של גאיה אבל קהילת הקוסמים לא יודעת להתמודד אם דבר כזה כמו סבא שלי אז זה מוסיף לחוסר אונים" הסברתי

"למה אתה קורא לו סבא? כיאלו אני יודעת שזה די מי שהוא בשבילך אבל הוא לא הרוויח את התואר הזה, לפחות בעיני" אנבת' שאלה אותי
"אני מסכים שהוא לא הסבא האידיאלי וכל זה אבל, לא משנה מה הוא סבא שלי אני לא חייב לאהוב אותו או את הרעיון אבל אני לא יכול להתכחש לזה" הסברתי לה