פרק 6

21 3 2
                                    

נקודת מבט של נייל:

אוקיי, אני פשוט אסביר, אני מאוהב בלואי מכיתה ז, והוא לא שם עליי, הוא תמיד היה מאוהב בהארי, שגם לא שם עליו.

אני אפילו לא יודע מה הוא מוצא בו, סתם סנוב.. נכון יש לו שיער יפה, נכון יש לו גומות, נכון יש לו עיניים ירוקות, נכון יש לו גוף חטו..

רגע, יש לו הכל, הבנאדם הזה ליטרלי חלום של כל אחת. "לעזאזל עם הארי הזה" אמרתי לעצמי.

שתבינו, יש לי ביטחון עצמי פשוט אני לא נראה כמו  הארי, והארי הטעם של לואי כנראה.

"דיי הוא בחיים לא ישים עליי.." מילמתי. לואי פתאום צץ והכניס אותי ללחץ.

"מי? נייל? אתה רוצה לספר משהו?" הוא אמר במבט שהוא יודע מה זה.

"מה? התבלבלתי התכוונתי לומר תשים לא ישים". אמרתי וחייכתי חיוך דבילי, שיט.

"טוב שתחליט לצאת מהארון תגיד לי". לואי אמר באדישות והלך, מה עובר עליו בזמן האחרון? אנחנו בקושי מתקשרים, אני לא אומר שניסיתי.. אבל זה מוזר.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

נקודת מבט של לואי:

הלכתי לבית ספר כמו כל יום רגיל, עד שראיתי את הארי.
התכוונתי להגיד לו שלום אבל הוא פשוט אמר לי "כן לואי, מה אתה רוצה ממני? אמרתי לך לא לדבר איתי אז פאקינג אל תדבר איתי". הארי אמר.

"אבל השלמנו ו-" לפני שהצלחתי לסיים את המשפט הארי שוב הרביץ לי.

"ה-הארי בבקשה תעצור" אמרתי והדמעות התחילו לזלוג. הייתה שנייה אחת של מבט חמלה בעיניים שלו אבל שהוא קלט שכולם הסתכלו עליו הוא המשיך לפגוע בי.

אחרי שכולם התפזרו הוא בא אליי ואמר "לואי אני כל כך מצטער, ל-לא התכוונתי לעשות את זה".

לי היה נמאס מהפיצול אישיות שלו, לא יודע מה עבר עליי אבל פשוט התפוצצתי.

"הארי אתה בן זונה תפסיק לפגוע באנשים ולשחק בהם בגלל שאתה חושב שאתה תאבד את הפאקינג מוניטין המזדיין שלך בבית ספר, הוא יותר חשוב לך מכולם כנראה.. לך לעזאזל אתה והמוניטין שלך" צעקתי וניסיתי ללכת.

"אתה לא הולך!" הארי צעק. " ה-הארי אתה מכאיב לי!" אמרתי בין בכי לבכי.

"לואי אני ככ מצטער פשוט תישאר איתי בבקשה, אני צריך אותך, בבקשה".
הארי אמר ושוב מבטנו הצטלבו. כל כך רציתי לנשק אותו, כל כך.  "אוקיי.. רק בבקשה תבטיח שאתה לא תעשה את זה יותר", אמרתי במבט מפוחד.

"אני לא אעשה את זה יותר, מבטיח". הארי אמר ומסר חיוך קטן. הוא משך אותי לחיבוק וזה היה ככ כיף.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

נקודת מבט של הארי:

אני אפילו לא יודע מה קורה לי, אני כל כך רוצה אותו אבל אני משתמש בו באותו הזמן, אני לא יודע מה אני רוצה.

התקשרתי לזאין ואמרתי "זאין אני צריך עזרה, אממ נכון לואי? אז סוג של הסתבכתי ואמא שלו רוצה לדווח עליי למשטרה, אז אני מנסה להתחבר אליו כדי שזה לא יקרה"

"נו, ו?" אמר זאין "זהו, כלום, רק רציתי להגיד". אמרתי וניתקתי.

לא אכפת לו בכלל,הוא לא ניסה לעזור לי אפילו, כבר כמה זמן שאנחנו לא מדברים, "מה קורה איתו?" מילמלתי לעצמי.

למעית השנייה ראיתי מישהו בלונדיני, והטלפון שלו היה פתוח על אפליקצייה מקליטת קול.

"רגע, מה?" חשבתי כמה רגעים ואז הגעתי למסקנה. "נייל חבר טוב של לואי, וכנראה הוא שונא אותי" חשבתי לעצמי.

  "רגע מה זה קשור בכלל? הוא הקליט אותי?" חשבתי לעצמי, אחרי כמה שניות של חשיבה אז הבנתי. כן הוא הקליט אותי, כל מה שאמרתי לזאין, זה שכביכול לא אכפת לי מלואי בכלל.

"לעזאזל עם החיים האלה! הוא הולך להראות את זה ללואי! מה אני אעשה עכשיו??" התחלתי להילחץ.

רציתי להתקשר לזאין.. אבל, אתם יודעים. ליאם ואני לא בקשר כבר בכלל. אז פשוט יש לי אותי ואת עצמי שוב, לבד.

הלכתי הביתה עד שראיתי את לואי, ראיתי אותו בוכה, רציתי לרוץ ולחבק אותו עד ששמעתי אותו אומר משהו.

"רגע, הוא באמת התכוון לזה? בגלל שאמא שלי רוצה לדווח עליו? בגלל זה הוא מנסה להתקרב אליי? חשבתי שהוא הבנאדם היחידי שבאמת אוהב אותי".

לואי אמר בין בכי לבכי וכל כך רציתי לנשק אותו ולהצטער, אבל לא יכולתי, הדיווח הזה יכול להוביל למקומות מסוכנים.

ידעתי שנייל בסוף יגיד לו, לא הופתעתי כל כך, הייתי עייף מידי בשביל להתעצבן, עייף מעצמי ומכולם.

נמאס לי לפגוע באנשים שאני אוהב.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

נקודת מבט של לואי:

אחרי שאני והארי השלמנו, הלכתי הביתה, רגוע מאוד. עד שנייל שלח לי הקלטה של הארי, זה שבר אותי מכל כך הרבה סיבות, להארי לא אכפת ממני, בכלל.

פשוט התבכיינתי לנייל, נמאס לי לצאת הפראייר ונמאס לי מהארי. הוא הסתכל עליי, לא אכפת לי כבר אפילו.

"נייל.. העיניין עם הסמים... זה נכון?" אמרתי ונייל שתק, הבנתי שזה נכון. וניתקתי.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~









היייי אני יודעת שזה לא הפרק הכי טוב שלי אבל אני מנסה כמה שיותר❤ מקווה שתאהבו את הפרק.

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Apr 10, 2021 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

Two hearts in one homeWhere stories live. Discover now