חלק 7

385 30 19
                                    

~נ.מ לואי~
פאק, אני מדמם. הסתכלתי על הנהג שכבר הספיק לעמוד, הוא היה קרוב אלי ווידא שאני לא ינסה לברוח שוב, הוא הוציא את הטלפון שלו מהכיס וחייג למישהו, הוא שאל "הוא ניסה לברוח, מה אני עושה איתו עכשיו", "אתה בטוח?", "כן, אתה ברור". הוא ניתק את השיחה ולפני שהבנתי מה קורה הוא העיף לי מכה לפנים.

~נ.מ הארי~
פאק, לואי לא נמצא בשום מקום, אני גם לא יכול להעזר בבן משפחה שלו כי אני לא מכיר אותם, שיט. התחלתי לחשוב מה אני יכול לעשות אבל אז הטלפון שלי צלצל, זה היה סיימון, אני לא רוצה לענות אבל אני חייב. "מה אתה רוצה?" שאלתי אותו "בלי היי הסוכן המדהים שלי, שלום לבן אדם שבזכותו אני מי שאני?" הוא שאל, "דבר ראשון, לא בלי. דבר שני אתה לא סוכן מדהים. דבר שלישי אני לא מי שאני כי אם הייתי מי שאני לא הייתה מנסה להפוך אותי לסטרייט או מציק לי וללואי" אמרתי לו בצעקה חלשה, "טוב, עם הגישה הזאת אני לא יגלה לך את מה שאתה רוצה לדעת", איך הוא יודע על לואי? או שהוא סתם משחק איתי. "איפה לואי?!" צעקתי לתוך הטלפון.
"לפני שאני יגיד לך איפה הוא אתה חייב להבטיח לי משהו", הוא אמר. איכ, אני כל כך שונא את הבנאדם הזה. "נו אני מבטיח" אמרתי לו. "אני יודע שאני הולך להתחרט על זה אבל שום דבר לא יותר חשוב לי מלוודא שלולו שלי בסדר" חשבתי לעצמי. "ברגע שאתה רואה אותו יש לך 24 שעות להיפרד ממנו" הוא אמר. שיט, פאק, זין. מה אני אמור לעשות במצב כזה, זה יהיה כל כך אנוכי לא להציל אותו רק כדי להיות איתו אבל לואי הפך להיות הבן אדם הכי חשוב בחיים שלי. "טוב" אמרתי לסיימון, "הוא נמצא במקום שלך" הוא אמר וניתק. "דפאק" חשבתי לעצמי, יש לי כל כך הרבה בתים, אולי בכלל זה מקום על שמי, פאק, אין מצב שאני ימצא אותו בזמן הקרוב. ניסתי להתקשר לסיימון שוב אבל הוא לא ענה לי, "בן זונה" חשבתי לעצמי.

~נ.מ לואי~
הרגשתי סחרחורת, הוא המשיך להכות אותי עד שבקושי הצלחתי לנשום, הוא הפסיק, סוף סוף. הוא לקח עט ודף וכתב משהו. הוא שם את הפתק על השידה והלך. ניסיתי לקום ללא הצלחה, אחרי כמה דקות של נסיונות התיאשתי. עצמתי את עייני ונרדמתי, מקווה שזה לא הפעם האחרונה.
"לואי!" "לואי" "לולו שלי" שמעתי, פתחתי את עיניי וראיתי את הארי יושב לידי עם דמעות בעיניים, "לולו,תודה לאל שאתה בסדר, אתה לא יודע כמה דאגתי לך. מה קרה לך?, אני הולך להרוג את הסיימון הזה" הארי אמר. הוא עזר לי לקום והרים אותי למקלחת,"מה זה המקום הזה?" שאלתי אותו, "זה הבית שלי" הוא ענה והנהנתי. הוא הפשיט אותי והכניס אותי לאמבטיה שהוא מילא. לאחר 10 דקות הוא הוציא אותי, הוא הלביש אותי בבגדים שלו שהיו גדולים עלי. "צריך ללכת לבית החולים" הוא אמר "אני בסדר" לחשתי כי אני לא כל כך יכולתי לדבר חזק, "אתה צריך ואתה יודע את זה" הוא אמר ואני הנהנתי. שיצאנו מהבית היו מאות צלמים שחיכו להארי מחוץ לביתה שלו, הם התחילו לשאול כל כך הרבה שאלות, הם דחפו אחד את השני כדי להיות קרובים יותר להארי. שמעתי מישהו שואל את הארי עם מי הוא ואז כולם שאלו גם והתחילו להתנפל עליי. הארי תפס אותי קרוב אליו והשעין אותי עליו. תוך דקה הגענו לאוטו שלו. הוא הושיב אותי, חגר והלך לצד של הנהג. תוך 10 דקות הגענו לבית החולים. שהגענו לקחו אותי לחדר בדיקות. הם בדקו אותי והרופאה אמרה שהיא תחזור עוד 2 דקות, והנהנו. לאחר 2 דקות הרופאה נכנסה ואמרה "למזלכם הכל בסדר, אתם צריכים להזהר יותר. ולגביך את צריך להיות בבית החולים להשגחה ליומיים" הנהנו. באתי לנשק את הארי אבל הוא הזיז את ראשו ואמר: אנחנו צריכים לדבר, הלב שלי התחיל לפעום מהר, הנהנתי והתישבתי על המיטה. "כל מה שקרא פה זה בגללי, אני לא יכול לדעת שקורא לך משהו ולדעת שזה בגללי" הוא אמר, "רגע, אז מה אתה אומר?" שאלתי אותו, הרגשתי את הדמעות כבר בעיניי, הוא שתק והסתכל עלי, "אתה רוצה שניפרד?" שאלתי אותו, דמעה אחת כבר ירדה מעיניי, "אם אנחנו זוג אז כן" הוא אמר עם דמעות בעיניים, לפני שהספקתי להגיב הוא הלך.

~נ.מ הארי~
פאק, שיט, זין, מה עשיתי כרגע? אני כל כך מטומטם. לפני שהבנתי מה קורה מצאתי את עצמי מול הדלת כניסה של בית החולים, שיצאתי היו מאות צלמים שקפצו עלי ושאלו אותי מה אני עושה כאן ולמה אני בוכה, כל מה שרציתי זה להעלם משם, לברוח, לא לחשוב יותר על לואי, אז זה מה שעשיתי. חיפשתי בוויז את המועדון הכי קרוב. לאחר 10 דקות הגעתי למועדון, חניתי יחסית רחוק כדי שלא יזהו את האוטו שלי בקרבת מועדון. בדרך שמעתי רעש של צילום, פפארצי, זין עליהם. נכנסתי למועדון והצגתי את התעודת זהות שלי לשומר ונכנסתי. המוזיקה הייתה כל כך חזקה והיה שם ריח של אלכהול וזיעה, כבר שכחתי איך מועדון נראה. נדחפתי בין כל האנשים עד שהגעתי לבר, ביקשתי מהברמן בירה ו3 שוטים. שתיתי את הבירה בלגימה, לקחתי את השוט הראשון, הרגשתי אותו יורד בגרוני, כל כך התגעגעתי לטעם המר והחריף ביחד, לקחתי את שתי השוטים השניים, הרגשתי שאני מתחיל להטמסטל. ירדתי מה כיסא שלי לעבר רחבת הריקודים, נדחפתי בין כל האנשים המזיעים לאמצע הרחבה, עצמתי את עיניי וזזתי עם קצב המוזיקה הרועשת. הרגשתי גוף נצמד אלי מאחורה, הסתכלתי מי זה וזה היה בחור נאה, גוף שרירי עם קעקועים, היו לו עיניים כחולות כמו לולו, כמו לולו שלי, המחשבה שנפרדתי ממנו עלתה לי, נטשתי הכל ורצתי אל הבר, בקשתי מהברמן עוד שוט, לגמתי אותו במהירות, הרגשתי את החריפות מעקצצת בגרוני. ראיתי את אותו בן אדם עם עיניים כמו של לולו מתיישב ליידי, "בן" הוא אמר, "הארי" השבתי לו הסתכלתי עליו וראיתי שהוא סורק אותי, שהוא סיים הוא חייך חיוך מרושע, "2 שוטים" הוא צעק לעבר הברמן. הייתה לי הרגשה רעה. הברמן הביא לו את השוטים, "היי סתכל זה לא השחקן המפורסם הזה" הוא אמר והצביע מאחורי, הסתכלתי לשם ולא ראיתי אף אחד מפורסם, הסתובבתי בחזרה אליו וראיתי אותו מושיט לי את השוט ועל פניו חיוך זדוני, הייתי שתוי ככה שלא התייחסתי לזה, שתתי את השוט במהירות והרגשתי סחרחורת. אחרי כמה שניות הסחרחורת התחזקה. והתחלתי לראות הכל מטושטש "אני לא מרגיש כל כך טוב" אמרתי לבן, הוא הנהן עם חיוך על הפנים ואמר "בוא אני יקח אותך הבייתה" "לא זה בסדר אני ילך לבד" עניתי לו,  "איך בדיוק? אתה לא יכול לסוע כי אתה שיכור מת ואתה לא נראה לי במצב של ללכת חצי עיר ברגל" הוא אמר, ידעתי שזה נכון אבל ידעתי מה הולך לקרות עם אני יסכים, לפני שהבנתי מה קורה הוא בא אלי מאחור וחיבק אותי, זה היה חיבוק רגיל עד שהוא תפס את הידיים שלי חזק ומשך אותי לבחוץ, ניסיתי להתנגד אבל לא הצלחתי, הייתי חלש מידי, שיצאנו היו מלא פלשים וצעקות מהצלמים. "הצי-" אמרתי אבל לפני שהתפקתי לסיים את המילה בן נישק אותי, הייתי בהלם, קפאתי, פתאום היו צעקות כל כך הרבה חזקות. הוא הזיז את כל הצלמים מהדרך ודחף אותי לאוטו שלו הלב שלי פעם כל כך חזק. הוא עצר את הרכב ליד בית, אני מניח שזה הבית שלו. הוא יצא מהאוטו ובא לצד שלי, הוא הוציא אותי באגרסיביות מהאוטו, התאפקתי לא להתחיל לבכות, הוא החזיק את ידיי חזק ודחף אותי לעבר הבית, ראיתי את הפפארצי דוחפים אחד את השני רק כדי לצלם תמונות יותר טובות אבל מה שהם לא ידעו זה שאני לא פה מרצון. שהגענו לבית הוא נעל אותו ודחף אותי אל הריצפה, "הולך להיות לי לילה מהנה" וחייך.

----------------------------------------------------

תזכרו שאתם אוהבים אותי-H

Larry Stylinson-הזמר המפורסםWhere stories live. Discover now