Larry Stylinson-הזמר המפורסם

חלק 11

~נ.מ לואי~
"לואי!" "לואי!" שמעתי קול שמנסה להעיר אותי.
פתחתי את העניים שלי וראיתי את הארי יושב על המיטה לצידי.
באתי להתיישב ואיך שעשיתי את זה הרגשתי כאב חד מהיד, אני מסתכל על היד ורואה חתיכים ודם יבש, ורק אז אני נזכרתי מה קרה. נחתכתי ואני אהבתי את זה, אני לא יכול לחזור לאחור, דמאט. אני כל כך מטומטם, אסור לי לחזור לאיפה שהייתי לפני כמה שנים.

~פלאשבק~
לפני 3 שנים/נקודת מבט כללית

לואי מתיישב במיטה עם דמעות בעיניים אחרי שאביו הכה את אימו, שוב. הוא לוקח את הלפטופ ושם שירים באוזניות. הוא נכנס מתחת לשמיכה ומתכרבל בתוכה, כאילו היא הדבר היחידי שמגן עליו. לואי נרדם בעודו שומע מוזיקה.

~הווה~
"לואי, מה קרה לך?" הארי שאל אותי
"א-אני, הכל ט-טוב"
"לא לואי הכל לא טוב, אני בן זונה ואני כל כך מצטער על מה שעשיתי, על מה שאמרתי."
אחרי ששמעתי מה הוא אמר התחלתי לבכות שוב.

~נ.מ הארי~
זה כל כך קשה לי לראות את המלאך הזה בוכה, ועוד לדעת שזה בגללי, אני בן אדם מגעיל.
"לואי תדבר אלי, אתה יודע שאני תמיד פה לעזור לך?"
ודווקא בקטע הכי לא טוב הטלפון צלצל
הרמתי את הטלפון וראיתי שסיימון מתקשר, ניתקתי וחזרתי ללואי
"לואי תדבר איתי,בבקשה"
"א-אני,א-אני לא יודע מה יש לי, חשבתי שעברתי את התקופה הזאת"
הוא אמר והבכי שלו גבר.

"עברת את התקופה הזאת? מה זה בדיוק אמור להגיד?" שאלתי אותו
"כ-כלום" הוא אמר לי
"ברור שזה לא כלום לואי"
"הארי בבקשה תעזוב את  זה, אני מתחנן"
הוא אמר.
"אוקי, אבל שתמיד תדע אני כאן, תתקשר כל פעם שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה, גם אם זה בשלוש בלילה או חמש בבוקר, אתה מבטיח?" שאלתי אותו
"כן, מבטיח" הוא ענה לי.
הטלפון שלי צלצל שוב, הסתכלי וראיתי שוב שזה סיימון אבל הפעם עניתי לו.
"הלו?"
"הארי"
"מה?"
"איפה לעזאזל היית ביומיים האחורנים"
"הייתי עסוק"
"עסוק?"
"כן"
"אתה רציני?"
"כן"
"תגידי לי אתה בסדר בראש"
"מה אתה רוצה"
"מה אני רוצה אתה שואל אותי"
"כן זה מה שאני שואל אותך"
"אני רוצה הסבר שיצדיק את החיסורים שלך מהאולפן ביומים האחרונים"
"אמרתי לך, הייתי עסוק"
"תקשיב לי ותקשיב לי טוב, אתה החסרת 12 שעות מהאולפן משמע את חייב לי 14 שעות באולפן, עוד שעה אתה מגיע לאולפן ולא יוצא ממנו עד שאני מקבל מה שאני רוצה, מובן?" הוא שאל אותי.
"אין לי כל כך ברירה אז אני מניח שהתשובה היא כן"
"יופי" הוא אמר וניתק.
"לואי" אמרתי לא בשקט.
"זה בסדר הארי" הוא אמר לי ואני הנהנתי
אוף, אני לא רוצה ללכת ממנו, אני רוצה להיות לידו, כל יום כל היום.
"לואי, רוצה אולי לבוא איתי לאולפן?"
"הארי אין לי שום קשר למוזיקה"
"אתה לא חייב לעשות כלום, רק תהיה שם."
"אוקי"
"אוקי?"
"כן"
"וואו"
"מה?"
"לא כלום פשוט חשבתי שהיה לי יותר קשה לשכנע אותך"
"עוד כמה זמן צריך להיות שם?" הוא שאל אותי.
הסתכלי בשעון שבטלפון והשעה הייתה 3:58 בלילה.
"עוד שעה"
"טוב אני צריך להתקלח ולהתארגן" הוא אמר והסתכל על היד שלו.
"סבבה, אני אחכה לך למטה" אמרתי והוא הנהן.
"רגע, אתה רעב?" שאלתי אותו והוא הנהן.
"אז אני יכין לנו משהו לאכול" אמרתי לו.
קמתי מהמיטה שלו ויצאתי מהחדר שלו, ירדתי למטבח ונכנסתי לגוגל, שנכנסתי קפצה לי מודעה על משחק וזה העביר אותי למסך של המשחק, "למה זה כל כך קשה להשתמש בטלפון הזה?!" אמרתי.
"אוקי זה זמן לאלתורים" אמרתי לעצמי.
פתחתי את המגירות בחיפוש לאחר מחבת. אחרי 2 דקות מצאתי והנחתי על הגז והוצאתי מהמקרר 4 ביצים.
לקחתי קערה ושברתי לתוכה את הביצים.
שמתי מלח ושפכתי את הביצים למחבת. אחרי 4 דקות הפכתי לדקה וחצתי את החביתה לשתיים. לקחתי 2 צלחות ושמתי את החביתה. הלכתי לשולחן והתיישבתי על הכיסא. אחרי 2 לואי בא והתיישב על הכיסא מולי.
"הכל טוב?" שאלתי אותו.
"הארי, מה אנחנו עכשיו?"
----------------------------------------------------
אז זה הפרק של היום.
אני מקווה שאהבתם.
רציתי להודות על 800 צפיות ויותר מ80 הצבעות, זה באמת מטורף❤.
אני רוצה להגיד לך שתזהרו ותמיד תהיו ליד מקלט או מדרגות פנמיות או חדר מוגן.
תשארו חזקים.
אוהבת הכי בעולם-H❤