ניקו נכד וולדמורט

רון לא נחמדי

נ.מ רון
חיכינו למוזרים ליד העץ הגדול, אני עדיין לא מאמין שאנחנו מזמינים את הנכד של אתם יודעים מי להוגוורטס, ואיך הארי בסדר אם זה?! כאילו, הוא קשור לאחד שהרג את ההורים שלו ואחרים רבים והוא נראה מרושע עם כל הבגדים השחורים שלו והטבעת גולגולת, הרי ברור שהוא זומם משהו (ה.כ ברור רון, ברור) "מה אתם חושבים שהם התכוונו כשהם אמרו המיתולוגיה קיימות?" שאל הארי "הוא נראה דיי רציני כשהוא דיבר על זה" הוא הוסיף "אוי נו באמת, אין סיכוי שזה נכון, הוא סתם משוגע, המיתולגיות לא קיימות" אמרתי בגיחוך "גם קסם" הרמיוני התערבה בשיחה "הא?" אמרתי בבילבול הריי ברור שקסם אמיתי "תחשוב על זה הארי, לפני שידעת שקסם קיים איך היית מגיב עם מישהו בא עליך והיה אומר לך שקסם אמיתי מה היית חושב עליו?"
"שהוא משוגע ומדבר שטוי- ...אווו אני מבין למה את מתכוונת" ענה לה הארי
"נו באמת" אמרתי "זה לא אותו דבר." "איך זה לא אותו דבר?" שמעתי קול שדומה קצת לקולה של לונה (המוזרה מרייבנקלו) (ה.כ רון אני אהרוג אותך) וכולנו קפצנו קצת "הו, סליחה, הפחדתי אותכם?" שאל עוד הפעם הקול שהתברר להיות ילדה בת כשבעה עשרה עם שיער ג'ינג'י מתולתל ועיניים ירוקות זוהרות "כן, קצת" הודתה הרמיוני. הג'ינג'ית הסתכלה על הארי במבט מעורפל "אתה נראה לי מוכר מאיפה שהוא, נפגשו בעבר?" שאלה אותו "לא, לא נראה לי" הוא ענה. הילדה נראתה כאילו עמדה להוסיף עוד משהו אבל אז שמענו "אנחנו כאן" וראינו את הנכד של אתם יודעים מי והבלונדיני באים לקראתנו בלי שום תיקים, אז למה לקח להם כל כך הרבה זמן "מעולה, בואו נזוז" אמר דמבלדור והתחיל ללכת לכיוון היציאה מהמחנה, סוף סוף, אפשר לצאת מהמקום המשוגע הזה. "אז.... איך נגיע להוגוורטס הזה?" שאל ניקו, גילגלתי עיניים "אנחנו מתעתקים" עניתי "ואיך עושים את זה?" שאל וויל. "וויל אתה תהיה עם רמוס והרמיוני, ניקו אתה תעתק עם הארי ודמבלדור ורון אתה איתי" אמר סריוס. "לא." אמר ניקו בהחלטיות, גילגלתי עיניים, מה הוא רוצה עכשיו? "לא?" שאל דמבלדור מבולבל "אני ו-וויל נשארים ביחד" אמר ניקו בקול שמשאיר שום מקום להתווכח " טוב, אז הרמיוני והארי יהיו עם רמוס ושניכם תהיו עם דמבלדור" סיכם סריוס. וככה התעתקנו.

היי אני עדין חיה, בערך.
סליחה שלקח לי כל כך הרבה זמן לפרסם עוד פרק, אני אנסה למהר יותר עם הפרקים הבאים.
נצנצים, רייצ'ל