ארומה של תפוזים

ברק מאיר את השמיים בלובן מתכתי בדיוק כשג'ול נאחזת באדן החלון בכוח. הגשם הארור עוד יהרוס לה את ליל השתייה. היא מאוד תתעצבן אם זה יקרה. היא מנגבת את פניה הרטובות, מרחיקה שערות לחות הצדה ובוחנת את עצמה בביקורתיות. גלימת המבחן שלה כבדה מרוב מים ומושכת מטה, אל המדרכה שנמצאת כמעט שלושים מטרים מתחתיה. נחילים קפואים זורמים במורד גרבי הצמר שלה אל תוך המגפיים, ובאופן כללי היא סחוטה כאילו טבלה באיזה אגם בדרך.

לא שנשארו אגמים ראויים לשמם בישראל. ואפילו היא לא משוגעת מספיק כדי לטבול בירקון.

ברק נוסף חוצה את השמיים וג'ול מתכווצת. כדאי שתזדרז להיכנס פנימה. לעוף לבדה בגשם זה עניין אחד, להפוך לערפד צלוי זה כבר עניין אחר. וחוץ מזה, מי שתסיים את ליל השתייה ראשונה תזכה לבחור את התפקיד החדש שלה בקן. היא שוברת את זגוגית החלון עם המרפק ונכנסת לתוך החדר החשוך.

ג'ול מתיישרת ומעיפה מבט קצר מסביב. חדר האורחים ריק כפי שצפתה שיהיה. היא עוקבת אחרי המשפחה המלכותית כבר שבועות, לומדת דפוסי פעולה, הרגלי שינה ומקומות בילוי. היא יודעת מתי האציל הולך לישון ובאיזה גרביים הוא עושה זאת.

טוב, יגאל אבוחצירא הוא לא בדיוק אציל. אבל הוא בעל הון, ויש לו מספיק עסקי נדל"ן שהיו יכולים להיחשב כממלכה קטנה במולדת הישנה. העולם התקדם, והערפדים היו חייבים להדביק את הקצב. אי אפשר לעופף לנצח מעל אחוזות באירופה ולקוות שתיירים עם מצלמת טלפון איכותית לא יתפסו אותך. תאונה כזאת כמעט קרתה לפני חמש שנים, ואחרי שאיתרו את הטלפון הספציפי ההוא, הקן של ג'ול התחיל להתחיל לנדוד למקומות שבהם לא שמעו על ערפדים ואצילים.

ולכן יגאל אבוחצירא, מלך הנדל"ן של בת ים, הוא האציל שג'ול צריכה לנקב כדי לעבור את ליל השתייה.

זאת לא משימה מאוד מסובכת. ג'ול נולדה עם הניבים הנכונים למשימה, כמו כל שאר הערפדיות בקן. אבל זאת תהיה הפעם הראשונה שבה היא תנקב את צווארו של אדם חי. כל הערפדיות בנות השש עשרה עוברות את מבחן ההתבגרות, וכשג'ול תצליח בו היא תוכל לשתות באופן חופשי משאר החיים ולא רק מאנשים מתים שאימא חוררה עבורה.

ג'ול פושטת את הגלימה הרטובה ומניחה אותה בזהירות על פסל שיש מעוצב. היא תחזור לקחת אותה כשתצא מכאן. גם ככה אין אף אחד בבית חוץ ממנה ומהאציל הישן.

היא צועדת לכיוון הדלת, מגפיה משמיעים קולות יניקה רטובים בעודה חומקת למסדרון. יגאל אבוחצירא הרוויח את הכסף שלו בידיים. הוא לא ירש את ההון שלו מדורות של אצילים אחרים, וראו את זה בקישוטים הראוותניים על הקירות. הוא היה איש עשיר, ורצה שידעו שהוא כזה.

אבל את כל זה ג'ול כבר ידעה. היא הכירה את הדרך לחדר השינה הראשי בעיניים עצומות.

יגאל אבוחצירא נכנס למיטה ברבע לשתיים עשרה באופן קבוע, אחרי ששתה שני בקבוקי בירה מקומית. הוא סוגר את הדלת, מכבה את האור וגולש בסרטונים מטופשים בטלפון עד שתיים עשרה. אז הוא מניח את המכשיר בצד ונרדם בשכיבה על הגב וברגליים מפושקות. הוא קם פעמיים בלילה לשירותים.