אותו עץ,
אותו גן,
אותו חיוך כמעט בלתי נראה שהופיע על אותו נער, אותו כל כך אהב..
זה מעלה בי זכרונות
אילו רק ידעו כמה הם חשובים אחד לשני..
אילו רק ידעו מה הולך לקרות..
הם היו מחזיקים את היד אחד של השני ולא עוזבים לעולם,
ככה לא היו כל כך הרבה דברים שכרגע הם מתחרטים עליהם כל כך,
או לפחות אחד מהם..
האחד שזוכר
"שלום.."
אמר קול מהוסס מאחורי גבו של הנער בעל השיער החום,
"את זוכר אותי?"
הוא שאל, מה הייתה הרגשתו? פחד.
פחד ש..שלא.
שהוא..שכח ממנו.
הנער חום השיער רק הביט בו בעיניים מצומצמות משפיל מבטו לרצפה בעודו ממלמל..
"מצטער"
דמעות הופיעו בזוויות עיניו של הנער שמולו, אין מצב, הוא..הוא..איך הוא יכל לשכוח אותו?
הם היו החברים הכי טובים.
האן ג׳יסונג ולי מינהו, אין אחד בכל רחבי התיכון שלא ידע מי הם.
הם היו פופולאריים היכן שלמדו, הכל היה בסדר, טוב כמובן לא הכל אבל לא היה גרוע עד אז...
איך?
איך יכולת לשכוח אותי?
את לי מינהו?
הדמעה החצופה זלגה במורד לחייו,
הוא רצה לוותר, הוא במילא לא זוכר אותו אז למה לטרוח.
הוא רצה להסתובב וללכת,
פשוט ללכת.
ללכת לצעוק לעולם איך זה אפשרי,
איך זה אפשרי שהבן אדם אותו הכי אהב שכח אותו.
"ג׳יסונג.." הוא התחיל לומר,
"אל תלך, בבקשה.
אני רוצה שתספר לי, אני זוכר את המקום הזה, אתה מוכר לי,
בבקשה אתה חייב לומר לי.
אני חייב להיזכר"
הוא היה נראה רציני
כמה אופטימי אתה חושב..בדיוק כמו אז..כמו פעם חשבת שהכל כל כך קל..כמה קל נראה לך להחזיר זכרונות..
להחזיר רגשות..
אהבה..
לשחזר..את איך שהרגשנו,
פעם
פעם
פעם
המילה הדהדה במוחו של מינהו גורמת לו לסחרחורת,
פעם
למה הכל לא יכול לחזור להיות כמו פעם, ללא דאגות, ללא פחד
רק מינהו וג׳יסונג. ג׳יסונג ומינהו.
כמה קל, אך לא.
זה נראה כאילו שהיקום שונא אותם,
או לפחות את מינהו
ככה הוא הרגיש.
איך איך איך???
איך אפשר להחזיר זיכרון, רגשות, אהבה, הרגשה,
הרגשה כזאת שאי אפשר לשחזר בחיים.
ציפייה, ציפייה למשהו שלא יהיה עוד, זה לא יהיה, זה לא יהיה לא עכשיו ולא בעתיד, זה לעולם לא יהיה כמו פעם...
פעם
"אני רוצה להיזכר, לחוות את זה שוב.
בבקשה תספר, לפחות תתחיל באיך שנפגשנו. אם לא אכפת לך כמובן, לי מינהו"
עוד דמעה זלגה
זה לא הוא, הוא לא קרא לו כך
הם ביקשו מפורשות אחד מהשני לקרוא בשמות חיבה ולא בשם הפרטי.
מי אתה?
לך
לך ותמצא את ג׳יסונג
לך ותמצא את ג׳יסונג של פעם.
אני רוצה אותו, אני צריך, כל כך צריך אותו, לפחות להגיד לו כמה אני מתגעגע אליו וכמה אני רוצה אותו כאן לידי עכשיו.
אתה באמת לידי, אבל אני לא מרגיש ככה
משהו השתנה,
אתה השונה
הכל שונה, אפילו האווירה החנוקה שיש ביניהם.
זה מעולם לא היה ככה איתך..
YOU ARE READING
זכרונות מהעבר/MinSung
Short Story[הושלם] איך יכולת לשכוח אותי האן ג׳יסונג? (סיפור קצר)
