לפני שמתחילים!
זה לא סיפור עם סוף טוב. זה סיפור לא נחמד במיוחד. עם יש לכם בעיה עם לקרוא על מוות, כדי שתדלגו
אם זאת נאמר, אני מקווה שתאהבו!
קריאה נעימה!
---------------------------------------------------------------------
נ.מ- כללי
"מה.. מה אתה עושה?" היזשי צופה באדם מולו מלפף צעיף על צווארו
"אתה כאן" האיש מסובב את ראשו
"אתה.. אתה לא חושב לחזור לקרב, נכון?" היזשי שומר על קולו נמוך
שקט
"איזאווה, אתה לא יכל לחזור לשם" היזשי הרגיש איך עלוקות צובטות את הלב שלו בלי רחמים
"אני חייב" איזאווה מרים את מבטו
"לא.. לא!" יאמדה מכווץ את גבותיו "אתה לא יכל!"
"יאמדה.. אני חייב" הוא נאנח קלות איזאווה לא מוכן להיכנס לוויכוח הוא יודע ששניהם יפגעו ממנו
"אתה לא יכל! הקרב הזה מסוכן מידי!"
"אני צריך ללכת" איזאווה החל להסתובב
"לא! איזאווה תקשיב לי" ימאדה אוחז בזרועו "אני יודע שאתה רוצה לעזור, אבל אתה לא חייב! יש עוד גיבורים!"קולו נואש
"אין עוד מורים לכיתה שלי" איזאווה מרכין את ראשו
"זה לא משנה! זה לא חייב להיות אתה" הוא מתחנן
"זה כן. אני המורה שלהם, אני צריך להגן עליהם בכל מחיר
"אתה צריך להיות שם בשבילם, לעזאזל!" היזשי צועק
"אם אני אעלה את הסיכוי שלהם לחיות, אפילו טיפה, ככה אני אדע שמלאתי את תפקידי בתור מורה" איזאווה משחרר את ידו מאחיזת היזשי
"אה, אז זה בסדר? למות להם ככה?? כי, כי מה? בגלל הגאווה שלך? מה הם יעשו בלעדיך?? הם רק ילדים! " קולו נסדק
הם יהיו בסדר, אני סומך עליהם," פיו מתעקם קלות לחיוך מעוות"
"לא!! לא הם לא! הם- אני, אני לא-" המילים נופלות ונשברות בין הנשימות המהירות שלו
"גם אתה תהייה בסדר" איזאוה מחווה את ידו לנסות למחות את דמעותיו
"לא.." היזשי סותר את ידו הצידה"אתה תמות!"
איזאווה לא מגיב. "בבקשה שוטה!! אתה תמות אם תצא לשם!" היזשי זועק
"זה פחות משנה" הוא אומר בקול ריק
"שוטה בבקשה!! זה לא חייב להיות אתה! זה לא חייב-" הוא ממשיך לצרוח בכל גרונו בתקווה נואשת שאם ישמע את קולו טיפה יותר חזק, המילים יחלחלו עמוק יותר
"להתראות היזשי" איזאווה מסתובב ומתחיל ללכת
"שוטה איזאווה!" היזשי זוקף את ראשו "אם תצא לשם, ולא תחזור, אני נשבע.. אני נשבע בכל מה שיש לי, שאני ארדוף אישית אחרי כל אחד מהתלמידים בכיתה שלך!!" הוא עומד בלי לזוז מילימטר
אייזאווה עוצר, ומסתובב "לא תעז אפילו לדבר ככה!" הוא מושך בחולצתו והודף אות היזשי על הקיר
"אז אל תמות" היזשי מנמיך את קולו. האוויר מסתמך מסביבם
"אתה לא תעז להתקרב אפילו לתלמידים שלי!" איזאווה רותח
היזשי מסתכל עליו דום. עיניו מכווצות ביגון שחור
"אני צריך ללכת עכשיו," איזאווה משחרר לבסוף את היזשי "ואני לא רוצה לשמוע את הבולשיט הזה יותר" הוא מרים את משקפותיו
"אל תמות איזאווה. רק אל תמות" היזשי עומד מאחוריו
"להתראות, היזשי" איזאווה תורק את הדלת מאחוריו. והיזשי נופל על הרצפה,אחרי כמה שניות צורח את נשמתו לאוויר, בתקווה שהמלאכים יוכלו לשמוע אותו מלמעטה.
"היום איבדנו את אחד הגיבורים הטובים שהמדינה ראתה..." הטלוויזיה מודיעה, כאילו המוות הוא נושא חלול שמסך יכל להעביר, כאילו השדרנית יכולה להתקרב בכלל להבין את כמות הכאב של היזשי, כאילו משהו ישפר את זה.
היזשי שוכב על הרצפה. פניו ריקות מרגש, צער תפס את כל המקום שנשאר. ידיו פרוסות לצדדים, מנסות לתפוס את כל הרגעים שהוא העביר בתמימות נינוחה.
הדירה שלו מנופצת. הוא יהיה חייב לנקות הכל..
היזשי קם ומתחיל לאסוף חתיכות שברים בשקט, מקווה שיש משהו שהוא יכל לתקן. החתיכה פוצעת אותו, ודמעות של דם נוזלות מאצבעותיו.
גלי חום שטפו אותו, זו הייתה בושה שהוא הרגיש. כמה זמן הוא נתן יד להקרבות האלה? ובשביל מה? בגלל שהממשלה עשתה עבודה חרא בלטפל בנבלים אז עכשיו הגיבורים צריכים לזרוק את עצמם לקרב? בחילה חנקה אותו.
הפצע שרף, והוא התעצבן, היזשי ירה אגרוף על הקיר, מה שלא עזר לכאב. הוא בחן את ידו שעכשיו אדומה. הוא בזבז כל כך הרבה זמן בלנסות לכוון את היד הזאת למעשים טובים, אבל המושג 'טוב' הלך למסלול אחר לגמרי מהמושג 'צודק' בראשו. מה מצדיק מעשה, וכמה מהמעשים הצודקים נחשבים לטובים? הרי כל מעשה צודק מתבסס על לפגוע בצד אחד בכדי להשיג שוויון חברתי, אז מי שיחליט איזה מעשה צודק הוא טוב, ואיזה הוא לא טוב?
בסך הכל כל מה שהוא רוצה לעשות, זה צדק. השאלה היא, למי
---------------------------------------------
ממ יאי!! כאב
YOU ARE READING
איך נבל נוצר MHA angst fanfic
Fanfictionמתי מגיעה המשימה האחרונה של גיבור? ואיך הוא הולך בשקט בידיעה שהוא משאיר אנשים מאחור? להיזשי ימאדה, נמאס להישאר מאחור, הוא מחליט שמאותו יום, הוא יעשה הכל כדי לא להיות מאחור יותר לעולם מה המחיר שהוא משלם על החלטה זאת? TW מוות ואלימות TW זהו סיפור עם ס...
