הם אמיתיים - שומרת הערים האבודות וקרוסאוברים

פרק 8

פרק 8

נ.מ – קיף

'לא טוב לא טוב לא טוב' חשבתי לעצמי , סופי גילתה על הספרים , אני חייב לעדכן את הנסתרים זה יהרוס להם את כל התוכניות . (הכ – אין לי מושג מה התוכניות של הנסתרים אז אם זה ייצא בסוף משהו מאכזב עמכם הסליחה) ''קיף ? אני יכולה לדבר איתך'' שמעתי לפתע , קולה המהסס של סופי. החלפתי לרגע מבט עם ניוט (הכ – קראתי אתמול את הקטעים בספר השלישי בהם אתם יודעים מה. שיברון לב) והוא הנהן כאישור , אחרת זה ייראה חשוד מדיי ''כן אמממ בואי נלך לצד'' אמרתי היא הנהנה ושנייה לפני שבאה אחריי קראה לכיוון אנבת' ''את יכולה בבקשה להכניס בינתיים את החברים שלי ?'' צוות קיפסוטר כמו פעם'' מילמלתי לעצמי אבל הרגשתי גלי הקלה ושמחה מסופי , כנראה לכך שעוד זכרתי את התקופה ההיא (הכ – דיי נו אני לא אוהבת סוקיף אבל יהיה אז תגידו תודה ודיי לחפור עם הכ) ''מה אתה עושה פה ?'' העצב בקול שלה נשמע , כנראה היא לא לגמרי סלחה לי כמו שחשבתי , כמו שהיא אמרה לי . ''לא נשאר לי כלום בעבר אז הלכתי למקום אחר , או לפחות ככה חשבתי , אבל אחרי כמה דקות כבר הרגשתי את הגעגועים אלייך אז ניוט עזר לי להגיע לפה ומפה התכוונתי לחזור חזרה הביתה , אלייך'' היא בהתה בי , כאילו לא יודעת איך לעכל את המילים רק בלי הכאילו ''אני , קיף , א- אני'' היא גימגמה ''שששש'' ובפעם הראשונה מאז שהצטרפתי לנסתרים עשיתי משהו שלא היה חלק מהתוכניות שלהם , משהו שאני רציתי ''צמצמתי את הפער שהיה ביני לבין סופי ונישקתי אותה , זה נדמה לשנייה כמו נצח אבל השנייה הזאת חלפה אחרי שסופי התנתקה ממני והיא נראתה מבוהלת , מבולבלת , מפוחדת אולי ? אבל הרגשתי ממנה חוסר נעימות , כאילו היא הרגע בגדה במישהו . ''פיץ'' קולי חתך את הדממה ''מה ?'' סופי שאלה מבולבלת . ''אתם ביחד , בגלל זה אני מרגיש כאילו את הולכת להקיא , מה שלא ככ נעים סחשוב לציין כי אחרי הכל נישקת אותי ואני זה טוב'' נאנחתי ובאתי להמשיך אבל סופי קטעה אותי ''כן קיף , אנחנו ביחד , והרגע – בגללך אני בגדתי בו'' היא אמרה והלכה משם , משאירה אותי נטוע במקום ואת הלב שלי שבור . (הכ – לפחות פיץ לא ראה את זה או עדיין לא ראה את זה)

נ.מ – פיץ

נערה עם שיער בלונדיני ועיניים אפורות כמו סערה ונער עם שיער חום ועיניים כחולות כמו הים התקדמנו לכיוונינו בזמן שהחזיקו ידיים , במהרה הם הגיעו אלינו והנערה צעקה לכיוון השמים ''אני אנבת' צייס , בת אתנה נותנת אישור ל...'' היא נעצרה ''איך קוראים לכם ?'' ''ביאנה וואקר'' היא אמרה ''זה פיץ וואקר , אחי'' ''דקס דיזני'' אמר דקס ''אוקיי , עכשיו מההתחלה'' היא מלמלה והתחילה מחדש ''אני , אנבת' צייס , בת אתנה נותנת אישור לפיץ וואקר , ביאנה וואקר ודקס דיזני להיכנס למחנה החצויים'' . היא נתנה נשיקה מהירה לנער על השפתיים והתחילה ללכת חזרה מהמקום שמימנו באה , שפתאום נראה בבירור , אחרי כמה רגעים היא הסתובבה אלינו וראתה שאנחנו לא מתקדמים ''נו , מה עכשיו ?'' ''פעם אחרונה שבדקנו היה פה סוג של שדה כוח שלא נתן לנו להיכנס'' עניתי כמובן מאליו . ''פעם אחרונה שבדקתם לא צעקתי כמו משוגעת לכיוון השמים שאני נותנת לכם להיכנס , אז תפסיקו להיות מטומטמים ותיכנסו כבר'' ביאנה התחילה ללכת אחריה ואחרי הנער , ונראה שהפעם כלום לא עצר אותה , התחלתי ללכת אחריה ואחריי דקס . כשהגענו לכיוון המחנה הנער דיבר הפעם ''אני לא חושב שהצגתי את עצמי , אז אני פרסי ואם לא הבנתם עדיין זאת אנבת''' אמר והצביע לכיוון הנערה ''סופי ביקשה שנכניס אתכם והיא תסביר לכם הכל , עכשיו בואו אחרינו אנבת' צריכה ללכת להדריך כמה חניכים חדשים'' אמר פרסי והתחיל ללכת עד שהגענו למקום שנראה כמו בערך חדר אוכל ''הנה סופי , אני חושב שתסתדרו מכאן'' הנהנו והתחלנו ללכת לכיוון סופי . ''בואו שבו'' היא קראה לעברנו , לפני שתשאלו שאלות , תנו לי פשוט להראות לכם מה קרה ומה אני יודעת דרך הטלפתיה , זה יהיה הרבה יותר מהיר ויעיל'' ולפני שהספקנו להגיד משהו התחיל רצף זיכרונות , של סופי מגלה על הספרים של שומרת הערים , על המכשיר הזה שבתוכה , על מה שגילתה על סדרת הספרים של פרסי ג'קסון ועל מה שעבר עליה עד עכשיו , על קיף . רגע מה ? ''קיף ? הוא חזר ?'' ולפני שסופי הספיקה לענות או לעצור את רצת הזיכרונות שלה הופיע זיכרון של קיף מנשק אותה . ''מ .. מה'' צעקתי ''את את- איך יכולת ?'' צעקתי עליה וקמתי והסתובבתי .

------------------------------------------------------------------------------------

כן אני מתחילה להבין למה לא אוהבים את פיץ , אני אוהבת אותו ואני כתבתי את זה והוא יצא דוחה.

אופס .

אניווי הנה פרק אחרי הרבה זמן שלא בתקווה שבחופש יהיה לי יותר זמן לכתוב  - יאוו כן תכתבו מתי אתם מסיימים ללמוד - ב 20 או ב 30