18

91 9 0
                                    

הייוש מה נשמע? אוקי אז כן הספר בהחלט מוקפא אבל היה רעיון מאוד חמוד שהופיע בסל הניירות שבמוח שלי בזמן שראיתי אנימה, וכן רק שתדעו אנימה זה הרעיון הגדול ביותר שהיפנים המציאו במקום השני אחרי סושי, סושי בשבילי זה החיים, בכל מקרה הנה הפרק ויום טוב

נ.מ אלון

הוא אהב את ההרגשה של הדשא על העור שלו הוא גם גילה שמאוד נעים לישון אחרי שאתה עובד בכנסייה הוא לא ישן בכלל בגלל המחשבות שהוא שמע והוא שנא את המחשבות של הילד שמאחוריו (היו לו הרבה חלומות על פטריות) בבית זה היה בערך אותו דבר אבל מחשבות של אלפים הה יותר קשה לשמוע אז הוא הצליח לישון יותר טוב.

הוא סיים את כל המטלות שלו מהר מאוד רק כדי שיהיה לו מספיק זמן כדי לנוח ככה סופי (או שהוא אמור לקרוא לה אחותו? הוא עדיין לא הצליחה לגרום לעצמו לקרוא לה ככה זה נראה לו מוזר מדי) הלכה לביאנה ככה שהיה לו זמן של שקט וככה הוא הצליח לנוח אבל לפי איך שזה נראה לאלפים יש חוק מוזר מאוד שנקראה ביקורים קצרים כי הוא שמע את המחשבות הרועשות במיוחד של סופי שהתקרבו אליו ובעיקר מלאות בשם פיץ בכל הכנות הוא הבין אותה פיץ נראה יפה והוא היה טוב ברוב המקצועות אבל האופי שהיא התייחסה אליו אמר רק דבר אחד :מאוהבת.

והוא עדיין לא הצליח לגרום לה להודות בזה, לא משנה כמה פעמים הוא ניסה לגרום לה לדבר על זה הוא מקבל את אותה התגובה: מבט סמוק ומלמולים יום אחד הוא יצטרך לגרום לקיף לעזור לו לתקוע את שניהם בסצנה כזאת רומנטית עד שיהיה שם איזה ניצןץ אבל לפי איך שזה נראה גם הוא מאוהב בה ודקס, הוא גם ראה הרבה מחשבות גם על הבחור עם השעיר השחור והפוני הכסוף שקיף קרא לו נער הפוני שם מאוד מוזר אבל הוא לא שפט, גם לא ממש היה  אכפת לו, היו לו חברים הייתה לו משפחה והיה לו בית, בכל שלוש-מאות השנים שבהם הוא חיי, הוא סוף סוף היה מאושר, הוא עצם את עיניו והתפלל שהם לא ימצאו אותו ויקפצו עליו כמו שהם תמיד עושים, וחייך.

מיקום: גלות נ.מ: תגלו בסוף הפרק כי החלטתי

איי. בכל הכנות זו הייתה המחשבה היחידה שהייתה לו.

הממ בוא נראה.. כמה זמן שהתודעה שלו שבורה טוב בוא נראה... שברו לו אותה ביום חמישי אז הא שבורה כבר שבע-תאלפים שנים בערך? בכל הכנות הוא לא היה בטוח שאכפת לו הוא נהנה לצוף בחושר הקיום כשרסיסי תודעה מגיעים ומדי פעם דוקרים אותו, רק כדי להזכיר לו שהוא בחיים, אח.. הוא פשוט אהב את הכאב הזה זה שפשוט אמר לו אל תירדם, אתה קיים, הכאב הזה הדליק אותו כל פעם מחדש.

אבל אז, בלי שום התראה, הכאב נעלם, ואז הופיע, אבל כואב יותר, הוא היה בטוח שהראש שלו עומד להתפוצץ יחד איתו אבל במקום זה, הוא פשוט פתח עיניים וראה דמות מוזרה מולו מטושטשת. 

אוף, הוא הרגיש את הדחף שלו בגרון הוא ניסה לעזור את זה אבל זה לא עזר, זה פשוט יצא ממנו, הצחוק דבר  שהוא ממש לא רצה לעשות, הוא ניסה לעזור לעצור את עצמו פעם אחרונה אבל זה לא הצליח, בהתחלה פשוט בצחקוקים קטנים אבל לאט בצחוק גדול ומתפרץ אבל לא צחוק מטורף הוא פשוט צחק, צחוק מתגלגל שלא היה קשור לכלום ואז הגיע עוד משהו לא צפוי סטירה, שהוציאה אותו מזה לגמרי ואיפסה אותו לגמרי הראייה שלו התמקדה לגמרי הוא ראה באמת מי עומד מולו ואז הוא השתמש ביכולת שהוא כבר לא חשב שיש לו, דיבור "מים", הוא הופתע מאיך שהקול שלו נשמע, הוא ציפה שהוא יהיה צרוד וחורק, אבל הוא נשמע שונה, צעיר יותר,  בריא יותר, נקי יותר, כאילו לא עברה אפילו שעה מאז ששברו לו את התודעה שלו, אבל המחשבות שלו נקטעו שכוס נדחפה לפה שלו והוא שתה את המים בשקיקה הם נכנסו לגרון שלו נקיים וחודרים.

כשהוא סוף סוף נרגע הוא פנה אל האיש שנכנס מהדלת ושאל אותו "מה אתה עושה כאן? חשבתי שנתתי הוראה ישירה לא לבוא לכאן" הוא ראה את המבט של האיש משתנה למבט של מבוכה שהוא ענה "לא הייתה לי ברירה היא, היא, היא הצליחה לברוח, וידענו שאתה תיהיה המטרה הבאה שלה, לא הייתה לנו ברירה".

היא, רק המילה הזאת הצליחה להפחיד אותו וצירוף המילים הצליחה להשתחרר  עשה את זה יותר גרוע "אתה יודע שהיא תשים את כל שבט צל הירח בתור מטרה ואתה בא אלי קודם? תחביא את השאר בערים האסורות ותוודא שיש עליהם מסננים אסור שמשהו יקרה להם!" הוא אמר והישיר את מבטו אל האדם שבכניסה ואז הוא הרגש את זה הרגשה לוחצת בחזה בזמן שהוא ראה את המבט שלו "אל תגיד לי" הוא אמר, בקושי נשמע בחלל הגדול "אתה התקווה היחידה שלנו, אחיך כבר נמצא בערים האבודות אתה פשוט צריך לבוא לשם המועצה תסכים להקשיב רק לקדמון כמוך אין שום דרך אחרת".

האימה שבתוכו התפוגגה ברגע, חיוך התפשט על פניו "אז מה התשובה שלך" דחק בו האיש, הוא חייך לעצמו הוא ידע בדיוק מה הולכת להיות התשובה "אני ממש רוצה לפגוש את אלי שוב" הוא אמר בחולמניות האיש נאנח "השנים בגלות הטריפו אותך עד הסוף נכון אליסטר?"



שומרת הערים האבודות *מוקפא עד שיהיו לי רעיונות*Where stories live. Discover now