הקרב הסתיים, החיפושית והחתול השחור הצילו את היום כמו תמיד.
״להתראות חיפושיתוש!״
אמר החתול השחור והסתלק במהרה
״פלאג, ציפורניים!״
״הצילומים! פאק-״
אדריאן, ששכח לגמרי מהצילומים לקולקציית הבשמים החדשה מיהר להגיע לביתו כמה שיותר מהר.
״אדריאן, איחרת.״
אמר גבריאל אגרסט בקול כועס ומאוכזב.
״אני מצטער אבא, באמת! הייתה התקפת אקומה בחוף הים ואיכשהו נסחפתי על אי!״
״התירוצים האלה לא מתקבלים עליי אדריאן! בקרוב תהיה בן שמונה עשרה! אתה מצפה שבחיים האמיתיים תגיד דבר מטופש כזה ויסלחו לך? אני לא רוצה לראות אותך.
עלה לחדר, ברגע זה!״
אמר והצביע בידו לכיוון המדרגות שמובילות אל הקומה השנייה בה נמצא חדרו של אדריאן.
הוא באמת חושב שהייתי מפספס את הצילומים בכוונה?! אני לא אשם בזה שעש לילה החליט לחזור דווקא כשהייתי בים! פעם אחת שיחשוב בהיגיון, פעם אחת שיראה שאכפת לו!
בלית ברירה אדריאן ניגש לחדרו.
לאחר כמה דקות דפיקה נשמעה על דלת חדרו.
״פתוח״
״שלום אדריאן, אביך ביקש שאעלה את האוכל לכאן..״
״תודה, אני מניח...
את יכולה לשים את המגש בבקשה על השידה? אני לא רעב כרגע.״
״כמובן.״
כך עשתה נטלי ומיהרה לצאת מהחדר.
״הוא ממש כועס הפעם אה?״
אמר פלאג שצץ החוצה מהגקט של אדריאן וניגש אל המגירה שלו לקחת פרוסת גבינה.
״כן. הרבה זמן לא ראיתי אותו מתנהג בצורה הזאת.״
אדריאן נאנח ונשכב על המיטה
״מה שחשוב עכשיו זה שעש לילה חזר.
בטח החיפושית תקרא לי מאוחר יותר לדבר על זה..״
״אם כבר מדברים על בנות.. נראה שנהנית היום בים עם מרינט לא ככה?״
פלאג קרץ לאדריאן וצחק
״אני לא אשקר, היה מאוד מהנה היום.
אבל אני מנסה לשמור על מרחק. משהו עובר עליה, ומה שזה לא יהיה אני לא אעמיס עליה עוד יותר.
אבל אולי..
רק אלך לראות מה איתה.
החיפושית אמרה שהיא החזירה אותה אך למרות זאת כדאי שאבדוק לשלומה.״
YOU ARE READING
One love, two identities//המופלאה
Romanceאדריאן ומרינט, שני נערים עם חיים רגילים. טוב, למען האמת... חיים מטורפים. אדריאן, תלמיד בשנה האחרונה, דוגמן, גיבור על - חתול שחור. מרינט, תלמידה בשנה האחרונה, מעצבת אופנה מתחילה, גיבורת על - החיפושית. מרינט, מאוהבת באדריאן מאז שהצטרף לכיתה, היא ידעה...
