פרק 6

13 2 3
                                    


קרני השמש  הדקות הסתננו אל תוך חדרו של דין דרך חרכי התריסים.

פקחתי את עיני באיטיות, מוצאת את עצמי מחובקת בתוך זרועתו של דין, בדיוק באותה תנוחה שבה הלכנו לישון.

ליטפתי את שיערו החום וניסיתי להשתחרר מאחיזתו כדי ללכת לשירותים.

״לאן את חושבת שאת הולכת מיס אביגיל?...״, אמר דין בעיניים עצומות וקול ישנוני והידק את חיבוקו.

״בוקר טוב גם לך״, אמרתי בצחוק, ניסיתי להשתחרר מאחיזתו, אבל הוא לא עזב, ״דין אני חייבת ללכת לשירותים!! עוד שניה אני משתינה עליך״.

הוא חיבק אותי עוד יותר חזק.

״נוו דין אתה מוחץ לי את הבטן!!״.

״הידעת שמחקרים רפואים אומרים שבריא להתאפק?״.

״איך למען ה' לקחו אותך להיות רופא?", צחקתי עליו והוא סוף סוף שחרר ממני, הורדתי את השמיכה ממני והלכתי אל השירותים.

צחצחתי שיניים ושטפתי פנים, יצאתי מהשירותים ודין נכנס גם הוא אחרי,

ארזתי את הדברים שלי והסתכלתי בשעון,

השעה הייתה 6:30 בבוקר, דין יצא מהשירותים ובאתי לצאת מהחדר, ״לאן את הולכת?״, הוא שאל אותי.

״אני צריכה להתארגן ואז לצאת לעבודה".

מה אין לך היום משמרת לילה?״, התפלא.

״לא, יש היום סדרת טיפולים לסוזי ואני חייבת להיות שם״.

״טוב אז לא נראה לי נוכל להפגש היום״, הוא אמר בעצבות.

״כנראה שלא״.

״טוב לפחות אפשר לקבל נשיקה?״, ביקש ב- 'מסכנות'.

"ברור שאפשר", אמרתי ונתתי לו נשיקה קטנה בפה.

״ביי דיני״.

״בי אב״.

הלכתי אל הבית ודפקתי בדלת, סבתא פתחה לי אותה והיא הייתה נראת מבוהלת וקצת כעוסה.

"היי סבתא מה נשמע?", בררתי בזהירות.

״אני בסדר גמור, רק לא ישנתי כל הלילה כי לא היית בבית״.

״זה שקר גס, אני לא ישנתי כל הלילה כי לא היית בבית", הסתכלתי על הספה בסלון וראיתי את פטריק יושב עליה.

״אני לא מבינה למה אתם צריכים לדאוג לי כל כך? אני כבר עוד מעט בת 18, אני חושבת שאני יכולה לדאוג לעצמי״, אמרתי בקול עצבני מעט.

״אוקיי שרה, פעם הבאה כשאבי לא חוזרת הביתה עד מאוחר עולים לישון ולא חושבים עליה עד הבוקר״, אמר פטריק בסרקזם קל.

״אבל מה אם יקרה לה משהו?״, סבתא לקחה זאת ברצינות.

״אל תדאגי סבתא לא יקרה לי כלום״, עניתי לה ברצינות גם אני, ״עכשיו ברשותכם יש כאן ילדה שנואשת למקלחת״.

Between life and deathWhere stories live. Discover now