עונש מוות

23 10 29
                                    


נכנס לתהליך שכתוב רציני ונורמלי בהשגחתה של aiko2u.

כשאני אסיים עם זה אני אוכל להתקדם ברעיונות אחרים שיש לי, אבל הסיפור הזה איך שהוא עכשיו פשוט זועק לתיקונים.

כן, אז זה מה שאני עושה בנסיעות הלא נגמרות שיש לנו כאן.

כפי שהפשוטע אמרה, האמריקאים אוהבים דונאטס ולעמוד בתור.
אני לגמרי מאשרת את האמינות של המשפט הזה כי אני באמת חושבת שזה תחביב אחרת הם היו עוקפים כמו אנשים נורמליים.

באופן כללי, כולם פתאום מנומסים.
מישהו עבר איזה מטר לידי והתנצל מאתיים פעם, ובנתיים בישראל, כפי שOFRIELI סיכמה יפה: "בישראל מישהו דורס אותך עם אופניים חשמליות ואז צועק עליך "זוזז יבן זונה זוזזזזז"."

כן, כולם מחייכים אליך ברחוב והאמת זה קצת מרגיש לי כמו בסרט אימה.
בקליפורניה זה היה מובן. כולם שם מסוממים, גייז, ספורטאים, או כל השלושה.
אז הם תמיד במצב רוח טוב כי או שהם מאוהבים בטירוף, או על סמים או שהאנדורפינים מהריצה סתמו להם את המוח.
אחר כך זה כבר סתם התחיל להיות מוזר, זה אשכרה מה שעושים פה אם פוגשים מישהו.
אז במידה מסויימת אני ממש מתגעגעת לישראל כי כואבות לי הלחיים מלחייך לזרים ברחוב.

מצד שני יש פה נופים מדהימים ובתור מישהי שאוהבת לטייל אני רוצה לצרוב את התמונות האלה במוח.

מצד שלישי יש לי חור בלב בצורת קינדר כי אני מתגעגעת אליה בטירוף, ובכללי יש רשימת אנשים שהגעגועים אליהם טיפה טיפה ממררים לי את הטיול אבל אני לא בן אדם דביק אז אני לא אפרט, אני בטוחה שהם יודעים.

אני גם מתגעגעת לקליטה נורמלית אבל זה כי אני מכורה נתעבת.
סתם לא, אני מסתדרת מעולה האמת. יש לי את הפלייליסט שלי ושל CiTi358 בהורדות ביוטיוב כי כן אני בן אדם פנסי וטחון שיש לו יוטיוב מיוזיק. (פפפ בחלום השביעי, יש לי לחודשיים של הטיסה וגם זה כי חודש אחד חינם והחודש השני עולה פחות מארוחה בניו דלהי.)

מעבר לזה: עברתי חמש מדינות ושלושה אזורי זמן בשבוע וחצי, חם פה משהו מפחיד אבל אני מישראל ושום דבר לא ישבור את רוחי, אני תקועה עם אחים שלי בקופסת גפרורים המכונה "מוטי הקראוון כפרה עליו שיבדל לחיים ארוכים", ובאמת שאני לא זוכרת מתי היה לי כזה כיף.

יאללה צ'או ולילה טוב לכם כי נזכרתי שלילה~

Shit & StuffWhere stories live. Discover now