אני פה במיאמי, שורפת שעת קונקשן בדרכי לבוסטון.
לא ישנתי 23 שעות רצוף, ובמצב אידיאלי הייתי רצה (בצורה מטאפורית. אני לא רצה. במיוחד לא בשש ורבע בבוקר.) לקנות לי קפה. אבל עם האמריקאים והאהבה שלהם לעמידה בתורים, כל המקומות שמוכרים קפה פשוט מפוצצים וכן, אני נואשת, אבל לא מספיק כדי לעמוד 50 דקות בתור לקפה.
יש לי בקרוב טיסה של עוד שלוש שעות לבוסטון, שאני מקווה שאני אוכל לישון בה, כי אנחנו ננחת שם בבוקר ואז יצא מצב שבו לא ישנתי בערך 30 שעות, אני לא אשן לפחות עוד 8, וגם אהיה עם ג'ט לג קטנטן כי הפסדתי שעתיים בטיסה הזו.
תצרפו למשוואה בבקשה גם תינוק צורח.
כן אחי.
הבנו.
כולנו עייפים כמוך.
עכשיו תשתוק.
יאללה עדכונים בקרוב, אחלו לי בהצלחה.
נ.ב אני לא יכולה להסתכל ימינה, הטיסה הצליחה איכשהו לדפוק לי את הצוואר.
YOU ARE READING
Shit & Stuff
Randomמקורי? לא. מיותר? מאוד. אז למה לא? כן... אז ספר חפירות, אתם יודעים: •עדכונים על הספרים שלי •חפירות (מן הסתם) •כל מיני דברים מיותרים שאני אמצא דרך להכניס •הצצות לחיים הלא מאוד מעניינים/יוצאי דופן שלי
