New roommate- 36

1.7K 130 85
                                    

״קדימה תדליק את הסרט״ הארי אמר בזמן ששכב לידי, לחצתי בשלט והסרט נדלק, הארי משך אותי אליו וראשי נשען על חזהו, הוא ליטף לשיערי ועצמתי את עייני בהנאה.

״איך היה בבוקר ?״ שאל ״סביר, אני הקאתי קצת״ אמרתי ״בגלל האלכוהול ?״ שאל ״אני חושב״ אמרתי ״זו הפעם הראשונה שאתה שותה ?״ שאל ״כן״ אמרתי ״ואיך הייתה הפעם הראשונה ?״ שאל וחייכתי ״היא הייתה בסדר שתיתי בקושי כוס״ אמרתי וראיתי שחייך.

העלתי את מבטי לעיניו ונישקתי לשפתיו, לשונו עברה ברכות בין שפתיי ואז נכנסה לפי, עליתי לשבת על בירכיו והוא כרך את זרועותיו סביבי.
לא ניפרדתי משפתיו וגם לא רציתי להיפרד.

לשוני החליקה כנגד לשונו ותחבתי את אצבעותיי בשיערי ״לואי״ אמר והעלתי את
מבטי לעיניו, ניפרדתי משפתיו אך עדיין נשארתי קרוב אליו ״ממ ?״ שאלתי ״תקשיב... אני... אני חושב שאתה לא מספיק בוטח בי״ אמר ״מ-מה זאת אומרת ?״ שאלתי ״תראה... אני יודע שבהתחלה הייתי חתיכת חרא ששוכב כל שלושה ימים אבל עכשיו... אני מרגיש שהשתנתי. בזכותך לוּ, אני יודע שמה שקרה אתמול בלילה סוג של סותר את זה אבל עדיין. אני באמת אוהב להיות איתך וכמובן שאני רואה בכך יותר מחבר, אני פשוט רוצה שתנסה לשכוח את מה שקרה לפני כמה חודשים ותתרכז בהווה״ אמר.

״הו אני מבין״ אמרתי ״אני בוטח בכך במיליון אחוז ואני גם רוצה שאתה תבטח בי״ אמר והנהנתי ״אני באמת רואה שהשתנת מלפני כמה חודשים ולא מגיע לך להישפט לפי העבר״ אמרתי והנהן בחיוך, ״אז אתה בוטח בי ?״ שאל ״זה יקח לי קצת זמן אבל כן״ אמרתי וחייך חיוך גדול יותר, הוא נישק לשפתיי ואז חיבק אותי.

לא רציתי לזוז ממגעו החם, הוא הצמיד נשיקות קטנות לצווארי וחייכתי.

יותר מאוחר הארי נרדם שאני בזרועותיו עדיין, ניסיתי לצאת מזרועותיו מבלי להעיר אותו, הוא די קם מכל דבר.

יצאתי מהחדר בשקט למטבח ואני רוצה להכין עוגיות כבר הרבה זמן אז אני פשוט אעשה זאת עכשיו.

הוצאתי את המצרכים והתחלתי להכין, אחרי בערך עשר דקות שמעתי רעשים מהחדר, הארי קם ?

ראיתי אותו יוצא מהחדר ששיערו הפרוע נופל מעט על העיניים וליבי לרגע הפסיק לפעום, חייכתי והוא בא לידי ״מה אתה מכין ?״ שאל וכרך את זרועותיו סביב מותניי מאחורה. או.מי.גד.

״עוגיות״ אמרתי וחייך ״אמרת שאתה לא יודע להכין כלום״ אמר ״עוגיות וחביתה אני חושב״ אמרתי וצחק, יש לו קול צרוד כשהוא קם ולעזעזל זה כל כל סקסי פאק.

״מחכה לעוגיות״ אמר ונישק לנקודה בצווארי, פאק. הסתובבתי אליו במהירות והתנפלתי לשפתיו, הוא אחז בצידי גופי והוריד את ידיו במורד גבי התחתון ועצר בישבני.

הרגשתי את איברי מתחיל להתקשות ופלטתי גניחה חלשה שבירכו התחכחה במפשעתי. ״הארי פאק ז-זה קשה״ אמר ״אתה רוצה שארד לך ?״ שאל והעלתי את מבטי לעיניו בכניעה ״כ-כאן ?״ שאלתי ״כולם ישנים״ אמר ״ב-בבקשה הארי״ התחננתי וחייך, הוא ירד וישב על בירכיו מול איברי, ידיו פשטו את המכנס הקצר ואז את הבוקסר, אצבעותיו הארוכות אחזו באיבר מיני ופלטתי גניחה חלשה.

הוא שפשף פעמיים ואז הכניס לפיו הכול ״פאק״ פלטתי וזרקתי את ראשי אחורה, בירכיי רעדו ללא שליטתי ואצבעותיו עלו מתחת לחולצתו ושיחקו עם פיטמותיי ״ה-הארי פאק כ-כן״ גנחתי וליבי פעם במהירות.

הרגשתי שאני קרוב לגמירה ורגליי רעדו עוד יותר ״פאק הארי״ גנחתי בכניעה כשהרגשתי מערבולת בביטני ואז את הגמירה מתפרצת לפיו.
הוא בלע הכול וחוטי רוק מפרידים בין פיו לבין איבר מיני, הוא עלה והתרסקתי לשפתיו לנשיקה רטובה.

***

״זורמים משחק ?״ זאין שאל בזמן שכולם יושבים בסלון ״מה ?״ נייל שאל ״יש אפליקציה שאומרת לך מתי תמות, בוא נבדוק כולנו ומי שמת הכי קרוב שוטף כלים״ זאין אמר ״אוקיי אבל אין סיכוי שזה אמיתי, נכון ?״ שאלתי והארי משך אותי וקירב אותי אליו ״לא, אבל לקטע״ זאין אמר ״יאללה״ נייל אמר וכולנו הורדנו את האפליקציה.

״מוכנים ? אני אתחיל״ זאין אמר והראה לנו את הטלפון ״שמונה שנים !!- אוי פאק זה לא טוב״ זאין אמר ונייל צחק ״אוקיי אני״ הארי אמר ואראה את הטלפון ״שבע עשרה שנים !!״ הארי אמר ״פאק״ זאין אמר כשהבין שאולי הוא ישטוף כלים. ״אני״ אמרתי ״עשרים ושמונה שנים !!!״ אמרתי בהתרגשות והארי צחק ״אוי שיט״ זאין אמר שוב וצחקתי.

״אוקיי אני עכשיו״ ליאם אמר ״שיט״ ליאם הוסיף ״שישה חודשים.״ אמר ונפתחו עייני ״יאי !!- זאת אומרת ! פאק ליאם״ זאין אמר ונייל פרץ בצחוק.

״קדימה נייל״ הארי אמר ונייל בדק בטלפון עד שהפיל אותו על הספה ״כמה ?״ שאלתי ״דקה ועשרים שניות״ נייל אמר ופניו הפכו אדומות ״אמאלה״ אמרתי ואחזתי חזק בידו של הארי ״ז-זה לא אמיתי אל תדאג״ זאין אמר במהירות.

״לפני שאני עוזב את העולם אני רוצה כמה תודות, אחת להוריי שהביאו אותי עד הלום, שתיים לבחורה שהביאה לי במתנה קוראסון עם שוקולד בסופר, שלוש לזאין האידיוט שגילה לי מתי אמות. וזהו, ביי עולם אכזר״ נייל אמר ואז היה שקט במשך דקה.

״אמור לקרות משהו, לא ?״ שאלתי כנגד הדממה והסתכלתי בטלפון של נייל, הזמן התאפס לשלוש שנים ״לעזעזל חשבתי שאני מת״ נייל אמר והפיל את ראשו אחורה.

***
אם אתם יודעים מאיפה לקחתי את הרעיון האידיוטי הזה, אני אוהבת אותכם 3>

New roommate L.SWhere stories live. Discover now