החופש מתחיל מחר, לקחתי את המזוודה שלי ודחפתי אליה הכול בחוסר רצון, הארי לא הגיע הביתה ואני דואג לו כל כך. איפה הוא לעזעזל ?
התקשרתי אליו 52 פעמים וכל הפעמים האלו הוא לא ענה וזה מחרפן אותי.
סגרתי את המזוודה ושמתי אותה ליד הדלת, ישבתי על המיטה באנחה ״לואי אתה עוזב ?״ נייל שאל בזמן שנכנס לחדר ״מה-״ ״אל תעזוב !! אם זה בגלל שאכלתי לך את כל הפסטה אני מצטער !!״ קטע אותי ״לא, אני פשוט צריך ללכת לאמא שלי עד סוף החופש״ אמרתי ״הו אבל זה שבועיים אני חושב״ אמר ״אני יודע״ אמרתי ״אתה עוזב לשבועיים ?״ שאל והנהנתי.
״מה יהיה עם הארי ? איתי ? עם זאין ?״ שאל ״זה בסך הכול שבועיים, זה יעבור מהר״ אמרתי ״להארי זה לא יעבור מהר״ אמר ״אני יודע... אני לא כל כך יודע מה לעשות.״ אמרתי ״ניסית לדבר עם אמא שלך ? אולי לקצר את זה לשבוע או זמן אחר ?״ שאל ״אני לא כל כך רוצה להתווכח עם אמא שלי, זה כמו להתווכח עם קיר״ אמרתי.
״הבנתי, אז אממ... אתה הולך מחר ?״ שאל ״כן בבוקר״ אמרתי ״אין לי בעיה לקחת אותך״ אמר ״מארק בא לקחת אותי, אבל תודה״ אמרתי בחיוך ״זה בסדר, אוקיי אני מניח שאני עכשיו הולך לישון ואקום בבוקר וכבר תלך אז... חיבוק פרידה ?״ שאל והנהנתי, קמתי והוא חיבק אותי במהירות.
***
השעה כבר שמונה בערב והארי עדיין לא פאקינג חזר.
אני כבר לא יודע מה לחשוב, נשפכתי למיטה באנחה וקברתי את פניי בכפות ידיי, דלת החדר נפתחה ו-והארי עמד שם.
״הארי אתה רציני ?! אתה פאקינג הבהלת אותי !״ צעקתי ועמדתי במהירות ״על מה אתה מדבר ?״ שאל ״אתה שתית ?״ שאלתי ״מה אכפת לך ?״ שאל ״מה זו השאלה הפאקינג מטומטמת הזאת הארי ?!״ צעקתי וחבטתי לחזהו.
״מה אכפת לך עם אני שותה ? אתה גם ככה עוזב, לא ?״ שאל ״מה זה קשור ?! הארי אתה הפאקינג בן הזוג שלי ברור שיהיה לי אכפת ממך אידיוט אחד !״ צעקתי בכעס ״אל תבוא אחרי״ אמר ויצא מהחדר ״הארי אתה שפוי ?! אני מדבר איתך ואתה פשוט הולך ?!״ צעקתי ומשכתי בידו שיסתובב חזרה לחדר.
״לואי בבקשה תעזוב אותי״ הארי אמר והסתכלתי לעיניו ״מתי תבין שזו לא אשמתי ? בא לך אתה להתווכח עם אמא שלי ? כי אם כן, אתה מוזמן.״ אמרתי ״מה זאת אומרת ?״ שאל ״זאת אומרת שלא באמת בא לי ללכת ואין לי פאקינג זין להתווכח שעה על משהו שבסוף לא יקרה״ אמרתי ״אתה הולך רק בגלל שאמא שלך רוצה ?״ שאל ״כן הארי כן. אני רוצה להישאר כאן איתך כי אני פאקינג אוהב אותך״ אמרתי מבלי להשתלט על מילותי.
ליבי החסיר פעימה והייתה דממה.
״מה ?״ שאל ״לא משנה, מה שאני מנסה להסביר לך-״ ״לואי״ קטע אותי והעלתי את מבטי לעיניו הירוקות, אני בטוח שפניי כרגע אדומות.
״אתה... אוהב אותי ?״ שאל ״פשוט תשכח מזה-״ ״לואי. אתה באמת התכוונת לזה ?״ שאל ״כן הארי התכוונתי לזה״ אמרתי ״וואו אממ לא ציפיתי לזה אבל... תודה... אני מניח״ אמר ״אנחנו בסדר, נכון ?״ שאלתי ״כן, אני אידיוט. לא חשבתי בכלל שאתה לא רוצה ללכת״ אמר ״אה הארי אני שכחתי, המורה הזונ- היא העבירה אותי לשבת ליד אלינור״ אמרתי ״מה ?״ שאל והנהנתי ״בת זונה״ הארי אמר ויצא לי חיוך קטן.
״אל תתייחס אליה, אנחנו נשב ביחד״ אמר ונכנסתי לזרועותיו, הוא נישק לנקודה בראשי וחיבק אותי. ״איפה היית ?״ שאלתי ״בבית חולים״ אמר והעלתי את מבטי לעיניו במהירות ״מה קרה ?״ שאלתי ״אבא שלי... הוא לא מרגיש טוב כל כך״ אמר ״אוי״ אמרתי ״כן אבל שיחררו אותו הביתה אז הכול די בסדר״ אמר וחייך חיוך קטן.
״אז אתה עוזב מחר ?״ שאל ״כן אבל אנחנו נדבר בטלפון וגם הודעות וגם אנחנו יכולים להיפגש למרות שזו נסיעה די ארוכה״ אמרתי ״אני אבוא לשם כל יום מצידי״ אמר ונישק לראשי.
״אני אתגעגע אליך״ אמרתי וחייך חיוך קטן ״גם אני לוּ״ אמר וכרכתי את זרועותיי סביב צווארו, הוא נישק לשפתיי ״אני מצטער על איך שהתנהגתי בבית ספר״ אמר בזמן ששכבנו ביחד במיטה.
״זה בסדר, גם המורה אחר כך יצאה ושאלה איפה אתה אז פשוט אמרתי שאיזה מורה לקח אותך לשיחה״ אמרתי וחייך ״אתה כזה שובב״ אמר ״הי ! אני לא״ אמרתי ושילבתי את ידי בכעס.
הוא צחק ומשך אותי אליו, נכנסתי לחיבוקו ולא רציתי לזוז. ״אולי תבוא איתי ותלך בערב ?״ שאלתי ״לאמא שלך ?״ שאל והנהנתי ״היא תתן לי להישאר ?״ שאל ״פעם קודמת שנייל הביא אותי היא אמרה לי להכניס אותו הביתה והוא נשאר לארוחת ערב״ אמרתי ״הו אממ אין לי בעיה״ אמר וחייכתי ״אז אני אקח אותך לאמא שלך, כן ?״ שאל ״סיכמנו שמארק יקח אותי אבל אני אגיד לו שאני כבר אגיע בלעדיו״ אמרתי והוצאתי את הטלפון ״אוקיי- יואו הארי מה אני אעשה בלי הפסטה שלך ?!״ שאלתי במהירות וצחק.
״זה מה שמעניין אותך עכשיו ?״ שאל ״זה חשוב, אני לא יוכל להסתדר בלי הפסטה״ אמרתי ״אאוץ׳״ אמר וצחקתי ״גם אתה, אני רוצה שתהיה איתי. כמובן... אבל הפסטה״ אמרתי וחייך ״אני אכין לך פסטה שתקח לאמא שלך ?״ שאל ״כן !!!!!״ צעקתי ״אוקיי אוקיי ! אעשה זאת״ אמר בחיוך וחייכתי, עליתי לשבת על בירכיו ונישקתי לשפתיו.
