Need A Hug (Hebrew)

שיחה ומשימה

הייווששֿ

טוב אז ככה- אין כמעט תגובות והצבעות והאמת שאני פשוט לא יודעת אם אתן אוהבות את הסיפור ורוצות שאני אמשיך אותו...

אם אתן נהנות ממנו ממש הייתי שמחה לדעת על זה, באמת שכל תגובה שלכן משמחת אותי

אז כן, הנה הפרק ואני אשמח להצבעות ותגובותת

------------------------------------------

נקודת המבט של היילי:

״ארוחת צהריים! בואו לאכול!!״ שמעתי את זאין צועק.
נייל זינק מהספה ודילג אל עבר המטבח.
הארי ריחרח את האוויר ״וואו זאין״ הוא נאנח ״זה מריח נהדר״. ״סליחה, זה אני״ אמר לואי והניף לאחור שיער דמיוני ״קשה לעמוד בריח שלי״. הם שניהם קמו והלכו אל המטבח. נשארנו אני וליאם.
״אין לי כוח לקווום״ גנחתי בעייפות.
לפני שהספקתי למצמץ הושטה לעברי יד חסונה ומקועקעת חיצים.
״צריכה עזרה?״ הוא שאל וקרץ.
״מממ.. למה לא״ עניתי בשובבות ואחזתי את ידו. לפני שהוא הספיק למשוך אותי משכתי אותו חזק ובמהירות והפלתי אותו על הספה, לידי.
״ממזרית!״ הוא קרא, מעמיד פני נעלב. ״ממזרית כפוית טובה!״ הוא מילמל בחוסר אמון כמעט משכנע.
״אוי תהיה בשקט״, צחקתי, ״אתה יודע שנעים לך כאן לידי״.
״נעים? לא הייתי אומר…״ הוא הניד בראשו, ארשת פניו רצינית, אך תוך שנייה מחייך חיוך רחב ומגניב לי נשיקה חטופה על הלחי.
״אההמ״ השתעל מישהו מאחורינו. הסתובבנו בבהלה.
״זאין!״ קרא ליאם. ״מה המצב?״ הוא נעשה אדום בטירוף.
״אתם..״ הוא התחיל, אבל נראה כאילו שינה את דעתו באמצע ״ייגמר לכם כל האוכל, יותר נכון נייל יגמור לכם את כל האוכל״ הוא אמר מהר ״בלי להיות שחצן, יצאה לי ארוחה מדהימה״.
״זה נכון!״ קרא נייל מהמטבח, קולו עמום מהאוכל שיש לו בפה.
קמנו שנינו מהספה, מסדרים את הבגדים במבוכה, עדיין מסמיקים.
נכנסתי למטבח לפני ליאם, שומעת מאחורי את זאין לוחש ״אתה, אני, ערב, שיחה״.
כמה פאקינג מביך.

נקודת המבט של ליאם

״זה שום דבר אחי, באמת״ ניסיתי לשכנע את זאין, שנראה בהחלט לא משוכנע בכלל.
״זה לא נראה כמו שום דבר ליאם.״ הוא הסתובב במעגלים בחדר השינה של נייל. שתקתי.
״אני לא יודע ליאם.. אני רק רוצה שתהיה מאושר, וזה לא נראה לי המסלול הבטוח לאושר. לא שלך ולא שלה״. הוא הניד בראשו.
״למה אתה אומר את זה?״ כאב לי לשמוע אותו אומר דברים כאלה ושכחתי שאני אמור להכחיש שקורה ביננו משהו.
״חשבת צעד אחד קדימה? מה נייל יחשוב על זה? הוא יתלה אותך ליאם ואני ממש לא צוחק״ הוא באמת נראה רציני מת. ״וחוץ מזה היילי בעצמה כנראה תלך למוסד״ הוא אמר בלחישה.

״זאין״ אמרתי קם ממקומי על המיטה של נייל. ״אני לא התערבתי בקשר שלך עם פרי אז אני מבקש ממך שתישאר מחוץ לזה.״ שיט. רציתי לקבור את עצמי באדמה. המבט בעיניים של זאיין היה נראה יותר מפגוע. הוא רק נפרד מפרי, מה חשבתי לעצמי?

״זאין אני כל כך מצטער, זה לא היה לעניין״ התקדמתי לעברו והנחתי יד על הכתף שלו, ״אני מצטער״.
זאין הביט בי בעצב, הסיר את היד שלי ממנו והתיישב על המיטה, קובר את פניו בידיו.

״כל כך טרי, ליאם..״ הוא מילמל.
״סליחה!!״ לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. כולם חושבים שאני טיפוס ממש רגיש אבל האמת היא שאני פשוט מוגבל חברתית. פתאום זאין התחיל לצחוק. ״חתיכת לחוצה, תירגע״.

״סליחה, אני כל כך מצטער״ המשכתי להתנצל וזאין לעומת זאת צחק בקול. רציני, פעם אחרונה שאני מתנצל בפניו. על משהו. אי פעם.
״שטויות״ הוא אמר ״אני יודע שלא התכוונת״.
נאנחתי בהקלה. תודה לאל שאנחנו בסדר.
״אבל אם נחזור רגע לנושא המקורי,״ הוא אמר, ״אתה חייב להודות שמערכת יחסים בינך לבין היילי היא.. קצת בעייתית״.

״זאין אני.. אני לא יודע״ נאנחתי. ״ברור לי שזה לא יהיה קל אבל.. אני חושב שאני מחבב אותה״.

נקודת המבט של הארי

״.. חושב שאני מחבב אותה״ שמעתי את ליאם ממלמל.
סובבתי את ראשי בחדות לעבר לואי, רואה על הפרצוף שלו את אותו המבט שעל הפרצוף שלי, תדהמה מוחלטת.
״וואו״ אמרתי.
״ידעתי כל הזמן״ מיהר לואי להעמיד פנים שזה לא חדש לו.
״שקרן מסריח״ לחשתי ונתתי לו כאפה בעורף.
״אז מה אנחנו עושים עם האינפורמציה הזאת מייט?״ שאלתי.

״אומרים לנייל!״ אלוהים הוא אדיוט.

״לא לואי, לא״ דיברתי אליו כאילו הוא בן שלוש. ״זה לא מה שאנחנו עומדים לעשות״.
״אנחנו עומדים לשדך בין שני המתוקונים קושקושונים האלה״ אמרתי, מניח את אצבעי על האף של לואי אחרי כל מילה שאני אומר.
״אה, נשמע מגניב, מערכת היחסים שלהם תהיה הביבי הקטן שלנו!״ לואי מחא כפיים.

משימת השידוך שלנו מתחילה.