היי חברות וחברים!!
אני ממש אשמח אם תגיבו על הפרקים כדי שאדע מה דעתכם ואיך אוכל לשפר את הסיפור, אני גם ממש אשמח אם תצביעו ותפרסמו את הסיפור כך שגם אחרים יכולו לקורא ולהנות ממנו :)
אני מאחלת לכם שבוע מופלא <333ֿ
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
היילי!" ליאם קרא, מופתע "לא ראיתי אותך כבר שנים.. מה את עושה כאן?"
"אז את זו שעושה את נייל שלנו אומלל?" גיחך הארי מאחוריו.
"עושה אותו אומלל?" שאלתי, מרימה גבה.
"התקשר בוכה, אני מניח שזה בגללך" הוא קרץ.
זאין מירפק אותו. "אידיוט" הוא סינן.
"אז איפה נייל?" שאל ליאם בדאגה.
"כן, איפה נסיך החגיגה שלנו?" צעד לואי קדימה "חתן בר המצווה הבלונדיני והמתוק שלנו" הוסיף הארי, צועד בעקבותיו.
"היי חבר'ה" נייל קם מהספה.
"ילדוני!" "פרחחוני!" קראו נייל והארי ועטו על נייל בנשיקות דודתיות.
"די! מספיק!" צחק ליאם ומשך אותם אחורה. "קצת רחמים על הלחיים של הבחור" הוא גיחך.
נייל עיסה את לחייו הצבוטות והאדומות.
"תודה מרגרט ורוזי" סינן.
"העונג כולו שלנו בחור צעיר" זימר לואי.
אחרי שכולנו התיישבנו הייתה שתיקה קצרה, שנים עברו מאז פגשתי את הבנים בצורה אישית. והאמת? הם לא השתנו בכלל, לואי עדיין מתנהג כמו הליצן של החבורה, הוא והארי עדיין אותו צמד חמד, או ״לארי״ כמו שהמעריצים שלהם קוראים לזה. הארי עדיין נראה אותו הדבר למרות שהוא כנראה התחיל להחליק את השיער שלו, חבל, דווקא אהבתי את התלתלים השחורים שלו, זאיין נשאר הבאד בוי של החבורה, הוא גם האריך את השיער. אבל ליאם באמת השתנה, הוא שינה תספורת, נהיה יותר גבוה, סגנון הלבוש שלו השתנה, כעת הוא לבש גופיה לבנה שהבליטה לו את השרירים וחשפה את כל הקעקועים על ידיו. הוא פשוט נראה טוב, אני מתכוונת כולם נראו טוב אבל ליאם נראה יותר מדי טוב. רגע מה? אני לא אמורה לחשוב עליו ככה הוא החבר הכי טוב של נייל. אני לא..
״אז נייל מה קרה? הארי אמר שבכית, הכל טוב?״ זאיין פתאום אמר וקטע את מחשבותי.
נייל הרים את מבטו והסתכל ישר לתוך עיניי, עיניו הכחולות מחכות לאישור ממני, אישור לגלות להם את הכל, ידעתי שזה ישנה את הדרך שבה הם יסתכלו עלי מהיום אבל גם ידעתי שאין ברירה, נייל לא יכול לשקר להם, הם החברים הכי טובים שלו. הנהנתי בראשי.
״אוקיי, אז היום התקבלו תוצאות הבדיקה שהיילי עשתה,״ הוא עצם עיניים לרגע, ״יש לה סכיזופרניה״. בשנייה שהוא אמר אתזה כל העיניים בחדר הופנו אלי, לכולם מבט עצוב בעיניים מבט של רחמים, אך רק מבט אחד משך את תשומת לבי, המבט של ליאם, מה שעבר לו בעיניים
היה משהו שאני לא יכולה להסביר.
YOU ARE READING
Need A Hug (Hebrew)
Fanfiction״את יודעת שאני אמיתי״ הוא אמר ״אתה לא אתה לא אתה לא״צעקתי הוא ציחקק,עצמתי את העיניים הכי חזק שאני יכולה ואז פקחתי אותן. הוא לא היה שם יותר.