The Daughter Of Gaia- בת גאיה (מוקפא)

פרק 10

אן פקחה את עינייה בזהירות. ״איפה אנחנו?״ שאלה כשלא זיהתה את המקום. ״במחנה החצויים״ אמר אזור. ״ניקו?״ שאל ויל. ניקו שכב על הדשא ונחר. ויל עשה פרצוף. אזור וויל סחבו אותו והם התחילו להתקדם במעלה הגבעה.

כשסיימו לרדת במורד הגבעה, הם נכנסו לבית גדול, שם חיכה להם אדם בכיסא גלגלים.

הם התיישבו, ועשו היכרות בין אן לכירון .

״אזור, אתה יכול לקרוא לאלכס? ביתן 4״ שאל כירון. אזור הינהן ויצא.

כעבור כמה דקות, אן שמעה: ״שלום! אני אלכס״. אן הסתובבה, וראתה ילדה עם עור שחום, שיער חום מתולתל אסוף בקוקו, שרשרת עם חמישה חרוזים, וחולצת טריקו כתומה. ״אה, שלום״ אמרה אן. ״איך קוראים לך?״ אלכס שאלה. ״אן״ ענתה. ״אן! שם יפה. בואי. אני אעשה לך סיור במחנה״.

״אמממ... מה את יודעת על המיתולוגיה היוונית?״ שאלה אלכס. ״די כלום. אני יודעת שיש אלים וטיטאנים. זהו.״ ענתה אן. ״את יודעת מי הם האלים?״

״אני מכירה רק את זאוס והרה. למה?״

״טוב, מה אם אני אגיד לך שהם קיימים?״

״מה?!״

״כן, גם אני הגבתי ככה.״ ציחקקה אלכס. ״אבל לא רק הם קיימים. כל המיתולוגיה היוונית קיימת.״ המשיכה . ״נגיד כירון. הוא קנטאור.״ אן הייתה עם פה פעור. היא אמנם לא הבינה כל כך במיתולוגיה או בקנטאורים, אבל היא הייתה יכולה להישבע שיש בה דברים לא ממש טובים. ״תראי, כל חניך כאן הוא חצוי. מה שאומר חצי בן תמותה, חצי אל״ אמרה אלכס. ״את חצוייה של...?״ שאלה אן. ״אני בת דמטר- אלת החקלאות והתבואה״ השיבה אלכס. ״קול״ אמרה.

״הגענו למרחב האוכל הפתוח״ אמרה אלכס. ״וואו״ אמרה אן. המקום היה יפה. המון שולחנות וכיסאות, עמודים בסגנון יוון העתיקה. אן מאוד אהבה אדריכלות. ״טוב, אין לנו את כל היום. יש לנו עוד דברים לראות״ אמרה אלכס.

״איך יודעים לאיזה אל אתה שייך?״ שאלה אן. ״טוב, לא תמיד יודעים. אבל מאז שפרסי ג׳קסון ביקש מהאלים להכיר בכל הילדים שלהם, זה נעשה הרבה יותר קל. אבל בעיקרון שהההורה האולימפי שלך מכיר בך, הסמל שלו מופיע לך מעל הראש״ הסבירה אלכס. אן הסתכלה למעלה, והתאכזבה לגלות שאין שום דבר.

״היה לך הורה חסר בבית?״ שאלה אלכס. אן השפילה מבט ואמרה: ״לא הכרתי את האמא הביולוגית שלי. אבא שלי אמר שהיא מתה שבוע אחרי שנולדתי״. אלכס הינהנה ואמרה: ״אז כנראה אמא שלך היא ההורה האולימפי. מעניין מי זו.״ אן היהנה. גם אותה עיניין לדעת מי זו. ״זו יכולה להיות הקטה, אפרודיטה, אתנה, אולי זו אפילו דמטר!״ אמרה אלכס בשמחה.

״הינה הקיר טיפוס״ אמרה. ״זה- זה לבה?״ שאלה אן. ״אהא״ אמרה אלכס. הן המשיכו ללכת , ואלכס הסבירה לאן כל מיני דברים על המחנה- כמו למשל על המשחק תפוס ת׳דגל, מרוץ המרכבות. הן עברו בנשקייה, ואן ניסתה חרב, פגיון, חנית, וקשת. היא בחרה קשת ואשפת חיצים, והמשיכו למרחב האימונים, לאגם, ליד היער, מערת האורקל (שכרגע הייתה ריקה), ובסוף הגיעו לאזור הביתנים. ״מי שעדיין לא יודע באיזה ביתן הוא נמצא בביתן הרמס״ אמרה אלכס. הן התקדמו לביתן 11, וכשהגיעו אלכס אמרה: ״יש מחר תפוס ת׳דגל. תבואי, יהיה כיף״. ״אני אבוא״ הבטיחה אן ונפרדה לשלום מאלכס, שהתקדמה לביתן דמטר. אן נכנסה לביתן הרמס, שם כולם קיבלו אותה בברכה, ואן הרגישה בבית.