העלאת פרק 11: 26.08.21
***********************************
"אז.. אתה עובד פה?" מישהי שאלה אותי בפלרטטנות כשהגשתי לה את המשקה שלה, אני רגיל לזה, ובדרך כלל אני זורק תשובות ציניות או מייבשות, זה משעשע
"לא, אני סתם בן אדם שאת משלמת לו על משקה בתוך בר" קרצתי לה והלכתי ללואי, רובי התקרב אליו ו-שיט, אני באמת אוהב את רובי, אבל הוא מגונן עליי כאילו הוא אבא שלי, והוא גדול ממני רק בשבע שנים, אני לא יודע מה הוא הולך לומר עכשיו ללואי, אך כדאי שאקשיב לפני שאני ממהר לכעוס עליו
"מה הסיפור שלך עם הארי?" רובי שאל
"ש-שום סיפור, הוא עזר לי ואני דיי חייב לו" לואי אמר בשקט שהיה דיי קשה לשמוע אותו בגלל המוזיקה החזקה
"תקשיב לי טוב, הארי מספיק עבר בחיים, ואם אתה לא מתכוו-"
"רובי הבאתי את הכוסות הריקות" קטעתי אותו ונכנסתי לבר כך שלא ידבר, הוא לא שם לב מה הוא מוציא מפיו "עוד כמה זמן אני מסיים?" שאלתי אותו וראיתי שלואי יוצא מהבר ויושב על אחד הכיסאות הגבוהים שראשו מושפל
"עוד רבע שעה, יאלה תתקתק את זה הארי" הוא קרא, הנהנתי והמשכתי לעבוד, לאחר שסיימתי את העבודה, יצאתי עם לואי ואחזתי בידו, הוא עדיין די שקט
"אל תתייחס אליו, הוא לא יודע מי אתה, הוא פשוט די מגונן, יותר מידי, אני מצטער" אמרתי לו, הוא הרים את מבטו וחייך חיוך קטן שירד לאחר שניות קצרות
"אני מבין, זה פשוט שאנשים שופטים מהר מידי, איך מהמראה שלי הוא הבין שאני הולך לפגוע בך, מצטער, זה פשוט משהו שאני פחות מבין" הוא מלמל בשקט, זה בדיוק מה שאני חושב, והוא צודק בכל מה שהוא אומר
"אתה צודק, אל תדאג, אני לא הולך לשפוט אותך" הסתכלתי לעיניו, מרגיש את ליבי פועם בחוזקה, ומנשק אותו, שפתיו נעו בתיאום עם שלי, כמו חלקי פאזל שמשלימים אחד את השני
הוא אחז בעורפי ובידו השנייה שיחק עם שיערי המתולתל " אני" אמרתי כשהתנתקנו ומיד חיברתי את שפתינו לנשיקה מהירה "אוהב" נישקתי שוב את שפתיו "אותך" לחשתי כשהוא חייך ולחייו הפכו לאדומות "אל תתלהב, הפכת לעגבנייה" אמרתי והוא צחקק
**
"אתה רוצה לבוא איתנו להחלקה על הקרח?" שאלתי את לואי
"ז-זה בסדר? אלו חברים שלך... תלך תבלה איתם" הוא ספק אמר ספק שאל
"לא, תבוא איתי, ככה אני אהנה יותר" אמרתי לו והוא חייך את החיוך הכי מדהים שיש, עיניו מתכווצות ורואים בהן מעט כחול, שפתיו הדקות מבליטות את שיניו והוא נראה מתוק, הוא הנהן וצחקק "יאלה בוא תתארגן"
*
הגענו להחלקה על הקרח, ראיתי את נייל וליאם שנופפו לי, התקדמתי אליהם ביחד עם לואי
"מה המצב?" שאלתי וטפחתי על גבם, הם הנהנו ואמרו לי גם שלום "זה לואי, לואי, זה נייל וליאם" הצבעתי עליהם והוא חייך ונופף להם בידו
"הארי בוא רגע" נייל קרא לי לצד, ואכן באתי איתו "למה אתה מביא חדשים? אמרנו שלא מערבים חדשים אצלנו!" הוא צעק בלחש, הוא פשוט אידיוט
"מה הבעיה שהוא יהיה כאן?" שאלתי אותו
"כי זה רק אנחנו אמורים להיות, בלי חדשים, תגיד לו שתלכו ביחד פעם הבאה" נייל אמר לי בחוסר סבלנות
"אין בעיה, אני אגיד לו שאנחנו הולכים, אם הוא הולך אני הולך ביחד איתו" אמרתי לנייל
"ברצינות אחי, מה יש לך? ממתי אתה כזה?" שאלתי אותו, לנייל יש לב ענק, הוא טיפוס שנפתח לכולם, למה הוא מתנהג ככה עכשיו
"אתה נעלם לנו, בטח כששאלתי אותך פעם שעברה אם תרצה לבוא איתנו היית איתו, אתה החבר הכי טוב שלי, לא בא לי שתתרחק לנו אחי" הוא אמר וטפח על כתפי
"אתה אידיוט? למה שאתרחק ממכם? תכיר אותו ותראה, הוא מדהים" אמרתי לנייל ובהיתי בלואי שדיבר עם ליאם
"אתה צודק... רגע, א-אתם יוצאים?" נייל פרע את עיניו
"הו, אני חושב ש-שכן" אמרתי לנייל והוא צחק
"למה לא אמרת לי דפוק אחד" הוא שאל ומשכתי את כתפיי
"זה היה די מהר" אמרתי, חזרנו ללואי וליאם
"ידעתם שהוא עושה תואר בפסיכולוגיה? אתה כל כך הולך ללמד אותי את זה" ליאם אמר לנו ולואי צחקק והנהן עם ראשו "אולי עכשיו תוכל לטפל בחולה נפש הראשון שלך, הארי" הוא צחק ביחד עם נייל וגלגלתי את עיניי
"באמת? במה אתה רוצה להתעסק?" שאלתי אותו והוא הביט בעיניי, לעזאזל, שיסיט את מבטו, אני לא מסוגל להשאר שפוי כך
"פסיכולוג התפתחותי, זה פסיכולוגיה שמתלווה עם ילדים ותהליך בגרותם" הוא אמר, הוא נשמע כל כך חכם
"אתה תצליח בזה, אני בטוח" אמרתי לו וחייכתי
YOU ARE READING
perfect//larry stylinson
Fanfiction//הפאנפיק גמור// 'הסתכלתי בעיניו הכחולות, כל פעם שאני מסתכל עליהם זה כאילו אני שוקע בהם, כאילו אני נופל בשבילו פעם אחר פעם' טריגרים: -הפרעות אכילה -אלימות -אונס -תכנים מיניים -שפה גסה
