perfect//larry stylinson

perfect- part 9

העלאת פרק 9: 24.8.21

*************************************

נ.מ. לואי:

לאחר מה שקרה בבוקר, הלכתי הפעם לאוניברסיטה בחיוך, מה שלא קרה הרבה זמן

הארי הביא לי אוכל להמשך היום והוא אמר שאני אדאג לאכול, וכשאני מסיים את הלימודים היום הוא יקח אותי לאכול הוא באמת דואג לי וזה כל כך כיף לי לראות את זה

בכל אופן, כבר השעה עשר וחמישה, היום אני מתחיל ללמוד בעשר, מה שאומר שאני קצת מאחר, אבל לא אכפת לי כל עוד האיחור הזה בגלל הארי...

נכנסתי לכיתה שולח מבט מתנצל למרצה ויושב בכיסא, מתחיל לסכם אותו

*

בהפסקה נשארתי בכיתה, אוכל את האוכל שהארי הביא לי, פסטה שמנת ולחם שום, הוא הכין את זה בעצמו

כשאכלתי את זה רק חשבתי על הארי ועל זה שהוא פשוט בן אדם מדהים, הוא אכפתי, דואג, תומך וטוב, זה דיי מבלבל, אבל אני דיי בטוח שאני מתאהב בו

מחשבותיי הסתלקו כששמעתי צלצול המתריע על הודעה, פתחתי את הטלפון והנה מחשבותיי חזרו במהרה, הארי שלח לי את ההודעה

הארי: 'עכשיו יש לכם הפסקה נכון?'

את/ה: 'איך אתה יודע?'

הארי: 'אסור לספר מקורות, בכל אופן תאכל'

את/ה: 'אל תדאג, אכלתי, זה היה מדהים, תודה♡'

הארי: 'יופי, אני שמח, אגב יש לך שוקולד בצד התיק, שכחתי לומר לך'

את/ה: 'הארי אתה מדהים, באמת תודה!!!'

הארי: 'בכיף(; אני אאסוף אותך כמו שאמרת באחד וחצי'

חייכתי למראה כל ההודעות, יש בו משהו אבהי, הוא דואג וזה כל כך לא מובן מאליו, אף אחד לא דאג לי, עד... עד שהוא בא

***

לאחר שסיימתי את הלימודים יצאתי וחיכיתי להארי, עכשיו אחד ורבע, סיימנו קצת יותר מוקדם

ישבתי ישיבה מרושלת על ספסל שפונה לכביש, לפתע הרגשתי יד על כתפי, הסתובבתי במהירות והתרחקתי כשהבחנתי בניק, הוא נראה כועס

"איפה לעזאזל היית!" הוא קרא אך בשקט

"זה לא עניינך" מלמלתי, מקווה שהוא לא שמע זאת, אך הבנתי שהוא כן, הוא תפס את ידי בחוזקה וסובב אותה כך שנאנקתי בכאבים
"תעזוב אותי" לחשתי שלא יבחינו "אתה מכאיב לי"

"נהיית זונה שהולך וישן בבתים של אחרים? או שנהיית הומלס שישן ברחוב?" הוא לחש באוזני, רתחתי מעצבים ועם ידי השנייה סטרתי ללחייו

"חתיכת בן זונה, נגמרו הימים שתרביץ לי ותדבר אליי איך שתרצה" אמרתי לו בגועל, אך הוא עדיין החזיק את ידי והכאיב לה יותר ממה שהיה קודם

ניסיתי להרים את קולי אך ללא הצלחה עקב הכאב, אני לא מסוגל...