perfect//larry stylinson

perfect- part 35

עשר פרקים אחרונים לפאנפיקק!!

העלאת פרק 35: 03.10.21

*************************************

הארי היה היום בעבודה במשמרת צהריים, כך שלא רציתי להטריח אותו אז אמרתי לו שאבוא אליו

נכנסתי אל הבר, ועיניי תוך שניות ספורות התמקדו בברמן שלי, בהארי, הוא נראה כה מושך, פניו קשוחות וידיו עסוקות במזיגת המשקאות, הוא עובד במהירות ולא רציתי לגשת אליו עכשיו ולהפריע לו כך שישבתי בצד עם גבי אליו, מחכה שהעומס יסתיים לו

פתחתי את הטלפון וראיתי הודעה... הודעה מאמא, נאנחתי לפני שקראתי את ההודעה

'מתוק שלי, רציתי לומר לך שאני מצטערת על הכל, גם אבא מצטער כל כך, כל מה שקרה בשנים האלו היה טעות, אנחנו רוצים לבוא ולהפגש איתך כמובן אם תהיה מוכן, אנחנו כל כך מצטערים'

הרגשתי דמעותיי מאיימות להתפרץ, אחרי כל השנים האלו הם נזכרים להפגש, להצטער ולתקשר? אחרי כל מה שקרה?

ניסיתי להסדיר את הנשימה שלי ולהרגיע את הדמעות ולאחר מספר שניות הרגשתי זרועות נכרכות מסביבי

קפצתי בבהלה והסתרתי במהירות את הטלפון, סובבתי את ראשי וראיתי את הארי מחבק את מותניי ומניח את סנטרו על כתפי

הסתובבתי אליו בחיוך, מביט בפניו היפייפיות, שמשכיחות ממני את כל הצרות שבעולם

"איך היה לולו?" שאל אותי באכפתיות

"טוב" חייכתי אליו חיוך קטן

"מה קרה?" הוא שאל ופערתי את עיניי מכך שהוא מכיר אותי כל כך טוב "לו-"

קטעתי אותו בכך שנישקתי את שפתיו בתשוקה שרק בערה ובערה, ידו האחת אחזה במותניי והשנייה בלחיי

וכנגדו, ידי האחת אחזה בלחיו והשנייה בשיערו, הוא הצמיד אותי לגופו כך ששום רווח לא מילא את החלל שבינינו

פתחתי את פי מאפשר לו לחקור את חלל פי ולנו ליצור נשיקה עוצמתית, הנשיקה ארכה זמן רב ולא חשבתי בכלל שיש לי מספיק אוויר לכך

"בני-הו" רובי קרא בחיוך והתרחקתי מהארי במהירות "אני שמח שחזרתם" הוא אמר וגיכחתי ממבוכה

"תודה רבה רובי, תודה גם על זה שדיברת איתי וניסית להבהיר לי את המצב" אמרתי והוא חייך בחום ופתח את ידיו על מנת שאחבק אותו, חיבקתי אותו בשמחה והוא עטף את ידיו מסביבי

באמת יש בו תחושת אבהות כמו שהארי אומר

**

הגענו הביתה והארי סיפר לי שנייל וליאם עדיין לא מדברים, הוא חשב על משהו שאפשר לעשות ולבסוף מצא, אם זה לא יצא הדבר הכי טיפשי שהוא עשה, זה יהיה הדבר הכי גאוני שעשה