הארי:
"שיהיה לך ברור שאני אמות היום" אמרתי לליאם בקושי, היום החתונה שלי ושל לואי, וואו
28.9
לא ציינו את זה באינטרנט כי האמנו שאנשים עוקבים אבל זה שלוש שנים מאז ההתחלה שלי ושל לולו
"תרגע האז, אתה אוהב אותו?" שאל ליאם בביטחון
"כן ברור, יותר משאני אוהב אותך ואת עצמי" אמרתי מבלי להסס או לחשוב פעמיים, אלה מהפעמים הנדירות שבהם המחסור שלי במחסום פה-מוח (ככה לואי מתאר את הפליטות פה שלי) דווקא יעיל
כי אני אוהב אותו
אוהב אותו כל כך
"אחד, אווץ'. שתיים, מקסים, הוא אוהב אותך באותה מידה. הכל יסתדר, פשוט תנשום עמוק ו-"
"-ליאם!!! תציל אותי מלואי!! הוא רודף אחרי בכל האולם לקחת את המפתחות לרכב הצילו!!!" נייל צעק וקטע את ליאם באמצע
"-והכל יסתדר.." ליאם המשיך את את המשפט באנחה
"נייל, בייב, בבקשה תסתיר את הארי" ליאם אמר ובבירור מאוכזב מהדרמטיות של בעלו ושל החבר הכי טוב שלו, לוקח את המפתחות מידיו של נייל המפוחד שרץ לכסות את גופי מאחורי ווילון, לא שזה חיוני מצידי אבל האימהות שלנו החליטו להתעלל בנו ולא לתת לנו להיפגש שבוע לפני החתונה
אז לא ראיתי את לולו שבוע שלם.
"לא לואי! לואי רע! רע מאוד! רע! אתה לא מקבל את המפתחות!!"
שמעתי את ליאם צועק על לואי כאילו והיה ילד קטן או כלבלב חמוד שעשה מעשה פחות חמוד
אז שנינו רוצים לברוח, אה, נחמד
"לא ליאם תביא לי את זה או שאני בורח ברגל!"
שמעתי את לואי צועק בחזרה וקולות מאבק לאחר מכן
"לואי! באמת אני מטר 80 אתה חושב שתצליח להשיג את המפתחות האלה?" שאל ליאם בטון ספק פגוע ספק מאוכזב
"לא אכפת לי ליאם, הוא לא ירצה להתחתן איתי אני יודע את זה! אני- אני- אני לא רוצה שהוא יברח ממני ליאם.." לולו אמר וקולו נשבר באצמע,
התייפחויות זעירות וחלושות אך קורעות לב נשמעו מאחורי הווילון וכל שרציתי היה לצאת ממנו ולרוץ לחבק את אהובי,
להחזיק אותו בין זרועתיו ולתת לו תחושה מוגנת של בית,
להבהיר לו שאין בכוונתי לעזוב אותו כל עוד אני חי.
"לא הארי, תסמוך עלי, זה ירגיש מדהים לראות אותו אחרי השבוע הזה, צועד אל בחופה, מחכה לך" נייל אמר בקול צרוד ונמוך כאשר חש בתזוזותי, בו זמנית מנסה להחזיק אותי כמה שיותר חזק במקומי בכדי שלא אברח אל לואי ואהרוס את כל המאמץ של השבוע הזה.
"אבל הוא צריך אותי ניי.. אני לא יכול לעמוד בזה" אמרתי בקול חנוק, מנסה למנוע את רפלקס הדמעות בגופי מלפרוץ ולגרום לי להתחיל לדמוע
המזל הגדול הוא ששנינו עוד לא התאפרנו, כן, איזה מזל
"תראה.. אני יכול לסמוך עלייך שלא תזוז? אני אביא לפה את לואי עם כיסוי עיניים ואתן לך לחבק אותו דרך הווילון, ככה שלא באמת תראו או תגעו זה בזה, וגם תוכל לנחם את הארוס הדרמטי שלך" נייל הציע ויכולתי לשמוע את גלגול העיניים שלו בחלק האחרון של המשפט
