כן כן, אני יודעת שנעלמתי היה לי בעיה בטלפון ורק אתמול קיבלתי אותו אז בלי מילים מיותרות נתחיל בפרק❤️
תזכורת מהפרק הקודם:
הוא שם לי את המטפחת על הפה והאף לא הצלחתי כמעט לנשום והלכתי להירדם לאט לאט ומילה האחרונה ששמעתי זה ״לילה טוב יפה״ ונרדמתי.
נ.מ קים:
בוקר למחרת-
קמתי נראה שזה היה בוקר וראיתי חדר שחור אפילו הקירות היו בצבע שחור היו מזרון וחלון שבקושי רואים משם משהו ולא הבנתי בכלל איפה אני שמעתי צעדים מבעד לדלת הדלת נפתחה וישר זיהיתי מי האדם שהיה שם אשטון ״מה מה אתה עשית לי״ שאלתי בפחד
״הו יפה שלי מה אני לא אעשה לך זאת השאלה אבל זה לא חשוב כרגע העיקר שאת כאן איתי״ כרגיל שתקתי
ואיך שהוא התחלתי להירדם
והדבר היחיד שחשבתי עליו הוא שאני
ממש מקווה שמישהו ידע שנעלמתי
כעבור שבוע:
אני פה פאקניג שבוע
שבוע של סיוטים
שבוע של פחד
שבוע של כאב
שבוע של געגוע
קשה לי כל המכות, הקללות, השריפות
אני ממש מקווה מישהו יבוא כבר אני לא חושבת שאני אצליח להמשיך.
נ.מ זאין
שבוע
שבוע שקים לא פה אנחנו כבר עלינו מי שתפס אותה אנחנו יודעים מי זה וזה איך לא אשטון אירווין (טוב כן סליחה גם פייבסוס פה) האויב של המשפחה בא אנחנו עובדים אני לא יודע איך היא עכשיו
אני באמת מפחד אלייה אני יודע שאין לו רחמים.
״זאין אני חושב שעליתי על משהו״ לואי אמר לי
וישר קראנו לליאם וללוטם (צליל ונייל היו בבית שלו)
(לואי חננה במחשבים תהנו ה.כ)
״מה זה?״ שאלתי אותו
״יש פה מין זמן כזה או מיקום צריך לבדוק יותר לעומק״ הוא אמר
״אוקיי תבדוק את זה אני וליאם בנתיים נלך לבדוק את המקום״ אמרתי להם ״לוטם את נשארת פה עם לואי״ היא הנהנה
״טוב בהצלחה לכם״ אמרנו ויצאו לרכב
״נראלך שהיא תהיה שם?״ ליאם שאל
״אני מקווה״ אמרתי בכנות
אחרי נסיעה של שעתיים:
זאת הייתה נסיעה ארוכה אבל לא התייאשנו
חייבים למצוא אותה
הגענו למין סימטה חשוכה כזאת ועברנו וטיפסנו ומה לא עד שהגענו לבית קצת גדול וטיפה נטוש וראינו כניסה אז אמרתי לליאם
״טוב אוקיי בוא נתפצל אני לצד שמאל אתה לימין סגור?״ אמרתי לו
״טוב יאללה קדימה״ ליאם אמר
התפצלנו אני הלכתי לצד השני וחיפשתי אותה ועברתי כל דלת וצעקתי לה בלחש למקרה שיש פה מישהו
ולא מצאתי אותה אבל אני לא מוותר אני יודע שאנחנו נמצא אותה
נ.מ קים
התעוררתי ואיך שהוא עבר חצי שעה ופתאום התחלתי לשמוע צעדים ישר נבהלתי מפחד ושמעתי קול מחוספס כזה אני חושבת שזה הוא או שאני סתם מדמיינת *קים* שמעתי שוב פעם את הקול הזה
״זאין?״ קראתי בקול חלש אני מפחדת שאשטון עדיין פה
פתאום הדלת התחילה להיפתח ומי נכנס?
זאין
״זאין״ קראתי בבכי כואב אני בקושי יכלתי לזוז כאב לי כל הגוף
הייתי קשורה לכיסא עם חבל ביידים וברגליים והראש שלי הסתובב
״אוי קים מה הוא עשה לך״ הוא לחש לי
״הוא הולך לשם על זה כל כך בן זונה״ מילמל לעצמו
והוא בא וליטף לי את הפנים עם היד וכל הגוף שלי היה מכות וגם בפנים הכל נורא כואב
שמענו צעדים ונבהלנו הוא מפגר או שהוא פה לבד?!
ומי נכנס עם לא מאשר אדון אשטון
״מה אתה עושה פה״ אשטון שאל בכעס ואימה ואת זאין
״מה אני עושה פה? מה היא עושה פה איתך״ זאין אמר בעצבים
אשטון התקרב קצת ואיך שהוא התקרב ראינו אצלו ביד אקדח
ופתאום
שמענו ירייה
טם טם טם טםםםםם
חזרתי אנשימים אתמול קאי חגגה שנה!!!!!
אני מאושרת מידיייייי
YOU ARE READING
To Begin Again?
Action*הסיפור מוקפא* ובשיפוצים כי הייתה לי כתיבה גרועה כמו הסקס של לואי והארי היי קוראים לי קים פיין: אני בת 17 אני בכיתה יא אני עובדת במסעדה בתור מלצרית כבר שנתיים זה דיי אחלה וההורים שלי התגרשו שהייתי יותר צעירה אבל אני בסדר עם זה אבל אנחנו מדברים רק...
